+ תגובה לאשכול
תוצאות 1 עד 4 מ 4

אשכול: כתבה על ישיבה שיש בה משגיח קפדן וראש ישיבה פרגמטי (מה זה אומר פרגמטי?)

  1. כתבה על ישיבה שיש בה משגיח קפדן וראש ישיבה פרגמטי (מה זה אומר פרגמטי?)

    באמצע החתונה המשגיח ניגש לתזמורת וביקש: "להפסיק את השיר"

    שנים ארוכות שומרת 'מאור התלמוד' על מעמדה – כישיבה איכותית דיה, אך כזו שמתקשה להיחשב בצמרת • השינוי במעמדו של המשגיח שהוביל לפתיחות יתר, דמותו הנערצת של הגר"ז כהן והדאגה לגשמיות של הרבנית זליבנסקי • וגם: מה יש לראש ישיבה נגד הצ'ולנט של 'פנחס', מי רוקד במעגל של ראש הישיבה ומה נחשב 'דיזינגוף של רחובות'?אבי רבינא י"ז סיון התשע"ז 15:38 11.06.2017

    ישיבת_מאור_התלמוד_'ישיבת רחובות', או בשמה הרשמי 'מאור התלמוד', היא אחת הישיבות המוכרות בעולם הישיבות – לפחות בשמה ובעצם קיומה, אולם רחוקה היא מן העין ורחוקה מן הלב. דווקא מיקומה בלב עיר המדע החילונית, מייחד אותה מן הצד האחד ומעניק לה את שמה, ומן הפן השני מרחיק אותה מלב הקונצנזוס החרדי.מתוך שיחותיי עם בוגרים ותלמידים אני שם לב שהדבר שמאפיין את ישיבת 'מאור התלמוד' הוא 'מיקומה' בדירוג הישיבות המקובל מזה שנים – כמעולה שבבינוניים. הבחורים ממושמעים וצייתנים (מה שנקרא: ילד טוב מבית טוב) אך בסך הכול המיתוג של הישיבה הוא 'בינוני' בקרב מסיימי שיעור ג' בישיבות הקטנות.מעמדה של הישיבה אינה סטטי לחלוטין, במשך השנים ידעה 'מאור התלמוד' עליות ומורדות, למרות שאיננה בדרג הראשון של הישיבות המובילות, עדיין, ישנו ביקוש רב להתקבל אליה, ורבים פוקדים את דלתותיה מדי שנה מהישיבות הקטנות המובחרות. בכל שנה תקבל הישיבה לפתחה בין 70 ל-80 בחורים, רמתם הלימודית של הנבחנים היא בהחלט מדד, אך לא יסוד הכול, אלו המגיעים למבחן עברו סינון ראשוני אצל הרשמים יעקב פוזן ומאיר רוט. הרבנים הבוחנים הם הגר"ז כהן, הגר"א זליבנסקי, הגר"י כהן ופעמים גם הגאון רבי אריה קוק. הבחורים שהתבשרו כי התקבלו לישיבה יעברו לאחר מספר ימים לראיון אצל ראש הישיבה.יצוין, כי ההנהלה מתקשה לסרב לקבל בנים של אבות שלמדו בישיבה בדורות עברו. דמותו של ראש הישיבה הגרא"י קוק מתאפיינת ב"אהבת כל יהודי", לא משנה מוצאו, אך כמו בכל מסגרת ישיבתית, מקומה של 'מאור התלמוד' לא נגרע, יש כאלה שרמתם האינטלקטואלית והלימודית עשויה להיות גבוהה ובכל זאת לא יתקבלו לישיבה, יהיו שיאמרו בשל מוצא עדתי. אף שהדברים לא תמיד נאמרים בריש גלי ולא נכתבים באופן פורמלי בפרוטוקול, קיימת כאמור מכסה קבועה פחות או יותר של תלמידים ספרדים גם ב'מאור התלמוד'.התלמידים אמורים להתייצב לתפילה בשעה שבע ורבע בבוקר, דקות קודם התפילה עובר ה"מעורר" שדופק על דלתות חדרי הפנימייה בחזקה. המשטר ב'מאור התלמוד' דילג על תפילת שחרית, כך שאין פיקוח פרטני על בחורים הנעדרים מהתפילה, בחור אשר ייעדר באופן קבוע יוזמן לשימוע אצל המק"ק או במקרים נדירים אצל ראש הישיבה עצמו.האווירה הלימודית בישיבה חיובית מאוד, ומאפשרת לבחורים ללמוד בנוחות מתוך הרחבת הדעת, אם תיכנס לבית המדרש בשעה 09:15 תפגוש שם בעיקר את ראש הישיבה עטור בטלית ובתפילין עונה בסבלנות אין קץ לתלמידיו האהובים. אולם בית המדרש עצמו מתמלא אט אט עד לרגע השיא של 10:30. ברחבי בית המדרש מפוזרים בנקודות אסטרטגיות הר"מים והמשיבים בכיסאותיהם הגבוהים, מהם הם משקיפים על צאן מרעיתם. עיקר ה'רייד' מתפשט בבית מדרש ממקומם של הגאון רבי אריה זליבנסקי (משפחת המלוכה) והגאון רבי זאב כהן, מחותנו של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק. עם זאת, ה'משיבים' הצעירים נחלו הצלחה חלקית בלבד, והם נאלצים להסתובב בין הבחורים הצעירים ולעורר עניין לימודי בסוגיות שונות (תופעה החוזרת על עצמה בישיבות נוספות).בפער ניכר מיתר השיעורים, מוביל שיעורו של הגאון רבי אריה זליבנסקי הנחשב לשיעור העיוני המבוקש בישיבה. במהלך השנים התרחשו סיפורים מעניינים ואנקדוטות חשובות במהלך השיעור. אהרן בירנבוים, תלמיד מובהק של ר' אריה, מספר ל'קו עיתונות': "ר' אריה הוא עילוי במלוא מובן המילה, כל יומו סובב סביב העמקה בדברי הגמרא, ובאבחנות הדקות האם מיגו הוא 'כוח הטענה' או 'נאמנות'. זכור לי במיוחד אותו שיעור שאחזנו בסוגיית 'תקפו כהן', השיעור התחיל סוער ומרתק כמדי יום, אלא שלפתע השתתק ר' אריה לא לדקה ולא לשתיים, כעבור 25 דקות של שתיקה רועמת פתח את עיניו, התנצל ואמר לאחר הרהור קל: אני מתנצל על ה'שתק ולבסוף צווח'".המשגיח והמשטרב'מאור התלמוד' מתקיים מאמץ רב למשטר, למשמעת ולצמצום ממדי פגעי הטכנולוגיה. לאחר תקופה ארוכה של מתיחות רבה בין קבוצה מתלמידי הישיבה לבין משגיח הישיבה הגאון רבי שלמה חיים גינויער, על רקע מאבקו העיקש והבלתי מתפשר נגד החזקת מכשירי סלולר כשרים בתוככי הישיבה, מאבק אשר הגיע לכדי פטרולים בחדרי הפנימייה וחדירה לפרטיותם של הבחורים, בעת האחרונה הוריד המשגיח פרופיל – זאת בשל חילוקי דעות בינו לצוות הבכיר בישיבה.רישיונות נהיגה ב'מאור התלמוד' הם מוקצה מחמת מיאוס, בחור אשר יתגלה כי הוא מחזיק ברישיון יסולק לאלתר מהישיבה. מפעם לפעם עורכת הישיבה בדק בית מקיף. המשטר ההדוק משפיע – יחידים בלבד ישרדו את שנותיהם בישיבה בעודם מחזיקים ברישיון נהיגה.ככלל, דמותו של 'המשגיח' היא בלתי ניתנת להפרדה מהישיבה. בחורי הישיבה, מבוגרים וצעירים כאחד, יודעים לספר כי "הישיבה" היא ביתו הראשון של המשגיח, "ביתו" השני נמצא ברחוב נחמיה בבני ברק. במשך ימות השבוע שוהה המשגיח בחדרו בישיבה, ודמותו נוכחת בכל תפילה ובכל סדר. כך גם נוכחותו בחייהם של הבחורים.יוסי הכהן, שנישא לא מכבר, מספר ל'כל ישראל' כי מעורבותו של המשגיח בחיי הבחורים הייתה לא שגרתית. לדבריו, "בשעת הסדרים היה מבקר המשגיח תדיר בחדרי הפנימייה לתור אחר בחורים שהחליטו להיעדר מבית המדרש, המשגיח אף היה מנהל מעקב מסודר אחר בחורים שנעדרו מהתפילות, לאחר תקופה בה נעדרו היה נוהג להעמידם על מקומם". לדברי יוסי, נוכחות המשגיח בחיי הבחורים הגיעה לשיאה בעת מאבקו בפגעי הטכנולוגיה, אז החליט באופן חריג ללחום מלחמת חורמה בטלפונים הכשרים ובנגנים שאינם חסומים מרדיו.לפני כמה שנים החריף המשגיח את הנהלים: "כל נגן שמובא לישיבה, היה חייב לשאת מדבקה המאשרת שאין בו רדיו". קבע. בוגרים נזכרים: "המשגיח הורה לא פעם לבחור אשר נחשד כמי שמחזיק פלאפון או נגן עם רדיו: 'תרוקן את הכיסים!'".אך כאמור, בעת האחרונה המגמה השתנתה, סמכויותיו של המשגיח קוצצו באופן דרסטי, ואף שהותו במתחם הישיבה התמעטה. למעט התפילות, נעדר המשגיח ממרבית הסדרים, בהם הוא שוהה בבית המדרש "לומדי תורה" הסמוך לישיבה. התערבותו בחיי הבחורים הופסקה כמעט לחלוטין.הסיבה: ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הדוגל בפרגמטיות ובשחרור החבל לתלמידים ביחס לעמיתו הרב גינויער. לדעת רבים מהתלמידים המשגיח ניהל משטר נוקשה מידי בישיבה. סנקציות ועונשים כבדים הוטלו על כל תלמיד שלא הלך בתלם, שלא לדבר על מי שסרח ומעד בצורה כזו או אחרת.אי הסכמה נוספת נמצאה גם בגישתם החינוכית ובאסטרטגיות ההתמודדות של ראש הישיבה והמשגיח בנושאים נוספים, כך למשל בחתונות של תלמידים היה ניגש המשגיח לא אחת אל התזמורת ומבקש "להפסיק את השיר", שלטעמו היה "רחובי" מדי. לעומת זאת, הגישה החינוכית של ראש הישיבה הרב קוק, יש שיגידו מפוכחת יותר, ואחרי הכול, ישיבת 'מאור התלמוד' נחשבת לישיבה עם משטר ברף הגבוה אך לא המחמיר ביותר.ראש הישיבה מתווה את דרכה של הישיבה בלימוד, מכוון את התלמידים מבחינה רוחנית ומכריע לרוב בשאלות מהותיות לגבי אחזקת / סילוק / קבלת תלמידים. אך מפעם לפעם מכנס ראש הישיבה את צוות רבני הישיבה לשמוע את דעתם בנושאים המוגדרים "דיני נפשות", מישיבות אלו לא יוצאים מסקנות חד משמעיות בשל הדעות המנוגדות הנשמעות לרוב בחדר הישיבות.ב'מאור התלמוד' סילוק תלמידים מוגדר כ"פיקוח נפש" או כ"דיני נפשות". לרוב, תשתדל הישיבה להימנע מצעד סופי זה המטיל כתם על המסולק, ועלול לגרום לו להיפלט לחלוטין מן המערכת, במקום זאת יתבקש הבחור למצוא לעצמו ישיבה אחרת לשם 'יישלח לחיזוק'.שינויי מגמותראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק קוק (נקרא על שם אח סבו הראי"ה קוק) למד בישיבת היישוב החדש ובישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ברחוב רשב"ם, שם למד בכולל אברכים. בשנת תשל"ו, הטיל עליו מרן הרב שך לפתוח ישיבה בעיר רחובות, ובעקבות כך הוא הקים שם את ישיבת "מאור התלמוד" עם הרב חיים זליבנסקי זצ"ל.ראש הישיבה מעורב בכל הנעשה בישיבה, יש שיאמרו מעורב מדי… ביתו ממוקם במרחק של כ-5 דקות הליכה מהישיבה, כך שאת מרבית יומו הוא מעביר בין כתליה. מדי יום הוא מוסר שיעור יומי, אחת לשבוע ימסור שיעור כללי בו ישתתפו בעיקר תלמידי הקיבוץ, ובמוצאי שבתות יסתופפו תלמידי הישיבה בשיחה בהשקפה.אלא שישיבת 'מאור התלמוד' שינתה את פניה, אם לפני כ-15 שנה היו כשבעים אחוז מתלמידיה של 'מאור התלמוד' ממשפחות ירושלמיות, כיום התהפכה המגמה ומרבית התלמידים הינם תושבי המרכז. בישיבה מיחסים זאת לכניסתו של הגאון רבי יעקב כהן, חתנו של ראש הישיבה הגראי"ה קוק ובנו של הגאון רבי זאב כהן, אף הוא ר"מ בישיבה. הרב כהן הצעיר המתגורר בבני ברק, שינה את המגמה בסיוע צוות צעיר, כך שמרבית הבחורים כיום מגיעים מאזורי בני ברק, מודיעין עילית וערי הפריפריה.לאחר מספר שנים שבהן ניסו רבני הישיבה להתעלם מתופעת "השוליים", הוי אומר: עשרים אחוזי נשירה מכל ועד בשל משטר נוקשה, בהנחה שהיא תתפוגג מעצמה, ניכר בשנים האחרונות שינוי במגמה, ומתרבים גילויי ההכרה בתופעה, בישיבה מספרים כי החבל שוחרר במעט, ודברים שהיו 'טאבו' בעבר, הותר בהם הרסן.חלק ניכר מהקושי להניא את תלמידי 'מאור התלמוד' מעריכת השוואות ולעודד אותם להתמיד בדרכם שלהם, נובע מהעובדה כי דווקא הבחורים הבולטים, זוכים לתגמולים: מעמד חברתי ותשומת לב מצד רבני הישיבה. מספר לנו מוטי ש. בוגר הישיבה: "הערכה והערצה ל'מצויינים שבחבורה' הייתה מודגשת בכל הזדמנות".כראיה לדבר, מספר מוטי: "במסיבת חנוכה הנערכת מדי שנה בישיבה, רקדו בחורי הישיבה במעגל אחד גדול, אך לפתע היה מזמין ראש הישיבה ארבעה או חמישה בחורים למעגל המצומצם, אותם בחורים היו זוכים ליחס ייחודי בשמחת בית השואבה, במסיבות שונות ואפילו בעליות לתורה".גשמיות בידי הרבניתשלוש ארוחות מוגשות בישיבה מידי יום בזמנים קבועים כדי לצמצם את יציאת התלמידים החוצה מהמרחב הישיבתי המוגן. אף על פי כן, חלק מהתלמידים עוזבים את הישיבה לקנות אוכל בחוץ, בעיקר בחנות המכולת הסמוכה לבית הכנסת פא"י, שם גם ניתן לראות בחורים אשר פספסו את תפילת שחרית בישיבה. מלבד זאת, מצוי לראות בחורים בקיוסקים ודוכני שווארמה סמוכים לישיבה, את אלו תוכלו לראות בעיקר בשעות הערב, אז, יספרו לכם בחורים, חדר האוכל ריק מתמיד. יחד עם זאת, מדגישים בחורים הלומדים כיום בישיבה, כי הרבנית מ. זליבנסקי (אשת ראש הישיבה הגאון רבי חיים זליבנסקי ז"ל) עושה כמירב יכולתה על מנת להביא לבחורים את הטוב ביותר. "הרבנית בישיבה היא כל יכול", הם מספרים. ממשכורות הר"מים ועד לתפריט ארוחת הצהריים – הכול עובר דרכה.מצבה הכלכלי של הישיבה ידע זמנים קשים בעבר, אך בשנים האחרונות הישיבה מתייצבת. על המלאכה מתפקדת הרבנית זליבנסקי. נשיא הישיבה הגאון רבי שמחה קוק (אחיו של ראש הישיבה) יוצא לגולה מדי תקופה להסתייע בנדיבי עם. בשנים האחרונות לאחר שנחלש, קיבל ר' שמחה תגבור, ובניו מסייעים לו במלאכה. ראש הישיבה רבי אברהם יצחק קוק יצא אף הוא באופן נדיר לחו"ל לפחות פעמיים בשנים האחרונות למרות שבמשך שנים הקפיד ר' שמחה ליטול על עצמו לבד את העול הכבד. ר' שמחה, למרות ה'טייטל' שהודבק לו כנשיא הישיבה, ממעט לפקוד את הישיבה במשך ימות השנה. בחגים ובאירועים מיוחדים הוא מגיע ומתקבל באהדה גדולה על ידי תלמידי הישיבה.הישיבה מעניקה לבחורים תנאים מינימליים בפנימייה, מזגנים בחדרי הפנימייה שהפכו במקומות רבים ל'צורך', בישיבה נחשב ל'מותרות'. הועדים הנמוכים ישובצו בחדרי הפנימייה בקומות הנמוכות על מנת להיות קרובים ונגישים לצוות הישיבה, ואילו בקומות הגבוהות ישובצו לרוב בני הקיבוץ.בשעות שבין הסדרים כמעט ולא קיים פיקוח על הנעשה בחדרי הפנימייה, והבחורים יכולים להכניס ככל העולה על דעתם, אך ביקורי צוות קבועים שאמורים למנוע הכנסת חומרי קריאה אסורים, האזנה לרדיו וכיוצא בזה עלולים להפתיע את הבחורים גם בשעת בין הסדרים.חדרי התלמידים בישיבה נתפסים כחלקים במרחב הישיבתי ה"טהור" שמתפקידם לשרת את צורכיהם הגשמיים של התלמידים, חדרי הפנימייה הם המרחב הפרטי של הבחור ב'מאור התלמוד'. אצל בחורי הישיבה המצוינים ניתן לראות ספרי קודש מונחים על שידה לצד מיטותיהם, לצד בחורים אשר יעדיפו להעביר את שעות הפנאי בקריאת עיתונים או האזנה למוזיקה חסידית. בשנים עברו, המשטר הקפדני שהנחיל המשגיח הרב גינויער מנע מבחורים שחרור מוגזם בחדרי הפנימייה, כך – גיטרות, נרגילות ורמקולים רבי עצמה היו לעיתים רבות מוחרמים, ולעיתים נדירות הבחור היה נשלח יחד עם החפצים אל ביתו.כמו בישיבות מתחרות, גם ב'מאור התלמוד' התפתח מוסד ה"משמר" של ליל שישי, אם בישיבות רבות מקובל להמשיך וללמוד עד עלות השחר, ב'מאור התלמוד' ניתן לראות קבוצות בחורים מתקבצים סביב הרב שלאנגר, חתנו של ראש הישיבה, ומתענגים על פיסקא ב'שב שמעתא', בחורים אחרים בוחרים להמתין לרכבו של מוכר הצ'ולנט המיתולוגי 'פנחס'. דעתו של ראש הישיבה הגראי"ה קוק לא הייתה נוחה מכך, "העילה המרכזית", יספרו לך בחורים היא בשל כשרות מפוקפקת. לא פעם היה ניתן לראות את ראש הישיבה המתגורר בסמיכות לישיבה מפטרל סביב ההמולה שנוצרה בסמוך לרכב הצ'ולנט, או אז ביטלו בחורים רבים את תכניותיהם ושבו לחדרם בבטן ריקה.הגר"ז כהןב'מאור התלמוד' מנסים להגדיל את הפער בין עולם הישיבה לעולם שבחוץ – "רחוב הרצל", הוא שם קוד לקו אדום. הנהלת הישיבה רואה בחומרה בחורים שיצאו לרחוב הנחשב כ"דיזינגוף" של רחובות. לא אחת יופתע בחור כאשר ישמע מראש הישיבה עצמו ביקורת על כי הסתובב במקום פלוני או נצפה במקום אלמוני.
    שאלתי את ר. שלמד בישיבה במשך 10 שנים, מדוע הישיבה נחשבת מבחינתו לטובה? "הוותק שנצבר עם השנים ומעמדם של ראשי ורבני הישיבה". אלו שני הקריטריונים הבולטים ששמענו שוב ושוב מבוגרים, אלו לא דיברו על "אופי", "לומדעס" או דעתנים מזן נדיר הפוקדים את הישיבה.אישיותו ודמותו הציבורית של ראש הישיבה משחקת תפקיד מרכזי במיתוג המוסד. אך לא הרחק ממנו ניתן למנות את הגאון רבי זאב כהן, מחותנו המכהן בתפקיד מרכזי בישיבה. ר' זאב המתגורר בבני ברק קיבל לא פעם הצעות מפתות לעבור לכהן פאר בראשות ישיבות גדולות וחשובות אך סירב. מדי יום, סמוך לתחילת סדר א', נצפה ר' זאב יורד מאוטובוס קו 319 שעשה את דרכו מבני ברק, אל ר' זאב מתלווה בנו הגאון רבי יעקב. בישיבה יספרו כי תור ארוך משתרך מדי בוקר מחוץ לחדרו של ר' זאב. "בחורים רבים קיבלו לא פעם החלטות דרמטיות הנוגעות לשידוכים בחדר הזה", מספרים בישיבה.'מאור התלמוד' נחשבת למי ששמה דגש על רמת המוסר וההשקפה, עם פחות שימת דגש על רמת הלימוד ועל אתוס הלמדנות, או כפי שהוא מכונה בעגה הישיבתית 'לומדעס'. 'ועדים' רבים נמסרים במשך השבוע על ידי ראש הישיבה והמשגיח מלבד השיחות הקבועות.ראש הישיבה ב'מאור התלמוד' מוחזק כ'גדול' המקומי בישיבה ובעיר רחובות, וככזה, היה מתבקש כי לא יעסוק בעניינים הטכניים של הישיבה. "ברור שהוא לא מנהל משא ומתן עם ספקים", אמרו לי, אך בישיבה יספרו לך כי לא פעם יתערב בניהול הקעמפ בבין הזמנים, בנעשה סביב הת"ת בפורים ואפילו במגורי הבחורים בפנימייה.
    בישיבה מוקצה משגיח קטן אחד לשיעור א' וב', בשנים האחרונות מאייש את התפקיד הרב מוטי גנוט, קודם לכן שימש גנוט כנהגו ועוזרו האישי של ראש הישיבה, ובמשך השנים קודם.שידוכיםישנם יוצאי דופן בכל מחזור המתארסים להפתעת חבריהם כבר ב"ועד רביעי", אך הלגיטימיות לעבור לשלב השידוכים ניתנת רק בועד חמישי. בשנה זו עובר "הועד" שינוי מבני, ובסיומה חלק גדול מחבריו מאורסים. "עד לועד חמישי", כך מקובל בישיבה, "אין מתעסקים בשידוכים". אך בניגוד לישיבות רבות אחרות אין הקפדה על בחורים המתארסים בועד רביעי, בשל כך שלרוב אין סחף להתחתן בשלב כה מוקדם.בחורים בועד שביעי ייחשבו כבר כ'אלטרעס' בשל גילם הבוגר ומעמדם כבחורים השקועים בעולם השידוכים עד צווארם, הישיבה מתייחסת אליהם בכבוד, ולא מנהלת בעקבותיהם משטר הדוק, אך במקביל בחור אשר ינצל את מעמדו להסיר מעליו כל עול – ימצא את עצמו תוך מספר ימים "נשלח" לחיזוק בישיבה מתחרה.בחור שיסגור שידוך, ימתין לאחר תפילת מנחה ביציאה מבית המדרש עם עניבה על בגדו, שם יקבל ברכת מזל טוב מבחורי הישיבה, לאחר מכן יחגגו לו את ה"סנטוכה" המסורתית בחדר האוכל של הישיבה. בחורים אשר נחשבים ל"מתמידים" אף יזכו כי ראש הישיבה או המשגיח ייטלו חלק בחגיגה.ימים נוראיםבמשך חודש אלול ניתן לחוש באווירת 'יום הדין' באוויר הישיבה, הפתיחה האמיתית של חודש אלול מתרחשת עת נשמע קולו הסדוק של ראש הישיבה בלילה הראשון של סליחות, אז הוא עובר לפני התיבה בקול בוכים, ובית המדרש מלא מפה לפה בבחורים ובתושבי השכונה. הסליחות בימים שלאחר מכן יהיו דלילים, כאשר בחורים רבים נוהגים לומר אותם בבית כנסת סמוך.ימים נוראים בישיבה הוא מושג בפני עצמו, תפילות החג נאמרות על ידי "בעלי תפילה" מהשורה הראשונה. אך כמו ביתר הדברים, גם בנוסח התפילה הישיבה קרועה בין נוסח חברון לנוסח פוניבז'. הסיבה לכך נעוצה בשורשים מהם מגיעים רבני הישיבה – ראש הישיבה הגרא"י קוק בוגר פוניבז', ואילו הגאון רבי שמחה קוק המשמש כחזן בחלק מן התפילות, הוא בוגר ישיבת חברון. "רגעי השיא, הם ללא ספק תפילת 'העבודה' הנאמרת בקול בוכים על ידי הכהן הגדול מאחיו רבי שמחה הכהן קוק", מתארים בישיבה. בשנים האחרונות נחלש ר' שמחה, וניתן לראות אותו יושב על כיסא סמוך לעמוד הש"צ בעוברו לפני התיבה.דמויות נוספות המשמשות כשליחי ציבור בימים נוראים הם הרב בן ציון קוק בנו של ר' שמחה ואחד מבניו של הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל ראש הישיבה. שיאם של עשרת ימי התשובה הוא יום הכיפורים. בערב יום כיפור, מתאספים תלמידי הישיבה לשיחה מסורתית מפי ראש הישיבה, לרוב, הוא מנצל את ההזמנות להתריע מפני דברים אקטואליים הצריכים תיקון באותה שנה.על הישיבהישיבת 'מאור התלמוד' הוקמה הישיבה בשנת תשל"ו, לאחר שמרן הרב שך הורה לתלמידו הגאון רבי אברהם יצחק קוק להקים ישיבה ברחובות. הרב קוק הזמין את הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל, שלפני כן כיהן כראש ישיבה בירושלים, להצטרף אליו כראש ישיבה.בשנים הראשונות שכנה הישיבה בביתו של הרב שלמה הכהן קוק ז"ל, רבה של רחובות ואחיו של הגאון רבי אברהם יצחק קוק. לאחר מכן עברה הישיבה לקמפוס שנבנה ברחוב בנימין.בז' בכסלו תשנ"ה נפטר הרב זליבנסקי, בגיל 56, והרב קוק נשאר ראש ישיבה יחיד בתשרי תש"ע עברה הישיבה לבניין חדש, שתרם יוסי שטרן מארצות הברית.
    הישיבה קרויה על שם הרב שלמה הכהן קוק. נשיא הישיבה הוא הרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות.בישיבה לומדים מאות בחורים ואברכים. מוסדותיה כוללים גם שתי ישיבות קטנות: "ישיבה למצוינים" הספרדית בראשות הרב מיכאל חסין וישיבת "חכמת שלמה" הליטאית, שתיהן ברחובות.רבני הישיבה: המשגיח: הרב שלמה חיים גינויער. צוות הר"מים: הרב זאב כהן, הרב יעקב כהן, הרב אריה קוק, הרב דב אהרון זלזניק והרב אריה זליבנסקי

    מקור:כל הזמן

  2. חשוב לזכור שישיבת מאור התלמוד אין שום משטר אבל הם העיפו בחור כי ברוב חוצפתו לא התייצב (והוא לתומו חשב שזה מפריע לצבא והתברר שיש כאלה משום מה שיותר מפריע להם), והם לא נתנו את מילגת הת"ת לשתי בחורים כי היו בהפגנה נגד החוק.

  3. #3
    היודע לשאול אורח
    ציטוט קליבר נטרלי אמר: צפיה בהודעה
    חשוב לזכור שישיבת מאור התלמוד אין שום משטר אבל הם העיפו בחור כי ברוב חוצפתו לא התייצב (והוא לתומו חשב שזה מפריע לצבא והתברר שיש כאלה משום מה שיותר מפריע להם), והם לא נתנו את מילגת הת"ת לשתי בחורים כי היו בהפגנה נגד החוק.
    בנוסף ראש הישיבה ה"פרגמטי" המוכן לסבול כל פרצה רוחנית בישיבה
    מורה למדר את בני התורה הנשמעים לדעת הגרש אוירבך שליט"א, מכספי צדקה
    של קופת הת"ת.
    אשרי שלא למדתי שם, ואת בני ונכדי לא אשלח לשם.

  4. #4
    נתי אורח

    כאדם שלמד בישיבה לא מזמן, ישיבה מצוינת להפליא בכל התחומים

    יש עוד נושא שלא הוזכר בכתבה הנ"ל
    זה התיחסות צוות הישיבה לבחורים הטסים לאומן בראש השנה
    אז אכן בשנים האחרונות נהיתה תופעה שקטה
    אך משמעותית לחלוטין
    התארגנה לה קבוצה של כ 10 בחורים
    שהיו טסים מידי ערב ראש השנה אל ציונו של רבי נחמן מברסלב להתפלל, ולקבל ישועה.
    בשנים הראשונות אותו קבצה שלאט לאט הלכה וגדלה היו עושים זאת בשקט ובחשאיות
    כך שלצוות הישיבה לא נודע מהומה מהנעשה .
    אך במהלך השנים דבר זה יתפרסם בדרכים לא מקובלות (משתפי"ם)והגיע לאוזני צוות הישיבה
    כמובן שהישיבה לא העלימה עין והחלה לחקור בחור בחור מהנוסעים ולאחר חקירות ודרישות
    שנעשו ע"י המשגיח והוכחות וודאיות לנסיעתן ע"י גורמים ממשרד הפנים ומשתפי"ם מבחורי הישיבה וכו' הועפו כל הבחורים שנסעו, מלבד בחור אחד, והוא אותו בחור שהיה המארגן של כל הקבוצה והוא זה שיזם ושידל את הבחורים לנסוע ואף מימן חלק מהנסיעות לבחורים ע"י קשריו הרבים עם תורמים ונדיבים
    החקירות הקשות וההכחות לנסיעתו שהוצגו בפניו ע"י המשגיח לא הניאו אותו מלהודות
    ועל כל הוכחה שנסע, הביא 7 הוכחות שלא נסע הבחור הנ"ל היה אדם ממולח ומכושר
    שלא מתרגש מחקירות ואף לא מחקירות משטרתיות
    הוא גילה סבלנות רבה וקשב רב לדברי המשגיח אך פרך ביצירתיות ובמקצעויות
    את דברי המשגיח וכל זה בלי לומר למשגיח את המילים "לא נסעתי לאומן"
    בשיחה עם הבחור הנ"ל "נאמר אני מפי לא הוצאתי דבר שקר על אף כל הנ"ל
    השיחות התנהלו אם יש הוכחות לנסיעה ועל זה עניתי שאין הוכחה מוכחת
    אבל למשגיח לעולם לא שיקרתי לומר אני לא נסעתי
    כל המלחמה הזו היתה שווה בשביל להמשיך ולהשאר וללמוד בישיבה הקדושה
    ישיבת מאור התלמוד"
    יש לציין שכהיום תופעה זו כמעט ולא קימת תודות למשגיח ולצוות הישיבה


+ תגובה לאשכול
  • חלון צ'אט
    משתמשים פעילים: 0
     
  • שים לב: N/A
    Loading...
 

הרשאות פרסום

  • באפשרותך לפרסם אשכולות חדשים
  • באפשרותך לפרסם תגובות
  • אין באפשרותך לצרף קבצים
  • אין באפשרותך לערוך את הודעותיך
  •