+ תגובה לאשכול
תוצאות 1 עד 2 מ 2

אשכול: ונשמרתם מאד לנפשותיכם ונשמעתם לרבותיכם

  1. ונשמרתם מאד לנפשותיכם ונשמעתם לרבותיכם

    בס"ד

    להלן כמה נקודות חשובות ביותר עליהן צריך כל בעל נפש לתת את הדעת בתקופה הזאת בנושא החיוב לחבוש מסיכה ולשמור על מרחק ראוי בין אנשים מחוץ לבית ובפרט במקומות ציבוריים בתוך כל שאר ההנחיות:

    [א] כל המקפיד על חבישת מסיכה וכל שאר ההנחיות זוכה לקיים את אחת המצוות החשובות ביותר ולקדש שם שמים ברבים, ומוכיח שכל הלבוש והמעשים שלו לא באים כדי להאדיר את כבודו האישי אלא את זה של בורא עולם ונובעים מיראת שמים טהורה ואמונת חכמים, ולכן הוא חושב לטווח רחוק ונשמע להנחיות ולא פועל משיקולים של נוחות, שידוע שהנוחות הגדולה ביותר היא לא לחיות ע"פ שיקולים של נוחות, שהרי ידוע שרוב הסיכויים שהמחפש קיצורי דרך יתאכזב לגלות שהיא מתארכת. והמזלזל בהנחיות קרוב לעבור על חילול השם, עבירה חמורה ביותר שרק המיתה מכפרת עליה, שבדיוק כמו עם הסמארטפונים יכולים אחינו שאינם שומרים תורה ומצוות לומר: "אתם בעצמכם לא שומעים לרבנים שלכם, שהורו לכם במפורש שאסור להשתמש בסמארטפונים וחובה לשמור על כל ההנחיות של משרד הבריאות", שהרי ידועה ההתחשבות הגדולה בנושא מראית העין מצד פוסקי כל הדורות והלכות רבות נפסקו מטעם זה.

    [ב] הוא מוכיח שיש לו אמונת חכמים וכבוד לגדולי ישראל, וידוע שהגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר שלמי שלא שומר על ההנחיות יש דין רודף.

    [ג] הוא זוכה לקיים: "וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים יז, י) וגם: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (שם יז, יא), שהרי גדולי ישראל הצהירו במפורש ובריש גלי שכל ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע להתמודדות על נגיף הקורונה הן הלכה של ממש, ומכאן שמי שמזלזל או מתעלם מהן חוטא ועובר על ההלכה, לא פחות מאם חילל שבת או דיבר לשון הרע. ואם לחכמי ישראל לא נשמע למי נשמע, לאותם בודדים שעושים ככל העולה על רוחם ולא מקפידים על חבישת מסיכה מתוך שיקולים זניחים ותירוצים עלובים? ואיתא בגמרא: "כל העובד על דברי סופרים חייב מיתה" (עירובין כא:) ועונשו גדול מזה של העובר על דברי תורה, וגם: "כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת" (שם).

    [ד] הוא זוכה לקיים: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו), אחרת עובר על דברי תורה, שהרי מדובר בנגיף מסוכן שיכול להדביק דרך עיטוש או דיבור, וברחבי העולם 7,815,297 בני אדם נדבקו בנגיף ו-430,293 בני אדם איבדו את חייהם ב-213 מדינות (נכון למוצש"ק "שלח" ע"פ נתוני "הכללית").

    [ה] הוא זוכה לקיים: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח, יד) אחרת מסכן עצמו שח"ו לא יתקיים בו "וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (שם).

    [ו] הוא זוכה לקיים את מה שרבי עקיבא אמר שהוא כלל גדול בתורה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שהרי אינו יודע אם הוא נושא את הנגיף ולכן לא רוצה להיות מאלה שמפיצים את הנגיף ומעצימים את המגפה, ובכל מצב אינו רוצה לצער, להלחיץ או להפחיד את אותם שיראוהו ללא מסיכה.

    [ז] הוא מוכיח שהוא יודע להסתפק במועט, כדאיתא במשנה: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ" (אבות ד, א), אחרת כאילו אומר: "אני אדון לעצמי, אעשה ככל העולה על רוחי, ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות וכיצד לחיות את חיי". שהרי הרבה יותר נוח ללמוד בבית המדרש, להתפלל בבית הכנסת ולעבוד במקום העבודה עם מסיכה מאשר בבית ללא מסיכה, ולכן כשנותנים לאדם אצבע תהיה זאת חוצפה ועזות מצח מצדו אם ידרוש את כל היד מאחר ובסוף הוא יכול להישאר קירח מכאן ומכאן, כדכתיב: "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב), שאין מצוה באה בעבירה, שהרי בכניסה למקומות האלה כתוב במפורש שהכניסה מותנית בהקפדה על אותן הנחיות שמהוות הלכות לכל דבר. והנושא הזה אינו עומד לבחירת האדם אלא שזאת מציאות שהוא נדרש להתאים עצמו אליה.

    [ח] הוא מוכיח עד כמה הוא אוהב, מכבד ומייקר את בורא עולם, התורה הקדושה ולומדיה, ועד כמה באמת חשוב לו שכולם יוכלו להמשיך להתפלל בבתי הכנסת בצותא חדא ולצאת לידי חובה לכולי עלמא, במקום להתפלל במרפסות ולהיכנס למחלוקת גדולה של הפוסקים, ושעמלי התורה יוכלו להמשיך ללמוד בבתי המדרש בשמחה ודיבוק חברים, וכל אלה יגרמו לשמחה ונחת רוח גדולים לאבינו מלכנו. שהרי הדבר ברור שאם ח"ו יסגרו שוב את השערים זה יהיה בגלל אלה שזלזלו בהנחיות ובפרט על חבישת מסיכה, ואם אף אחד לא היה רוצה שעוון של ביטול תורה של אברך אחד למשך דקה יהיה על ראשו, כל שכן שלא היה רוצה לשאת בעוון העצום של ביטול תורה דרבים הן בכמות והן באיכות, שהרי לא דומה לימוד בביהמ"ד ללימוד בבית. ואם הם ימשיכו להיות פתוחים בעה"י זה בזכות כל מי שהקפיד על ההנחיות והניח את המסיכה על פיו ואפו ולא על סנטרו, כשם שגם את התפילין אין מניחים על הסנטר ועל המרפק, כדאיתא במשנה: "וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אבות א, יז), ואדם שבאמת אוהב ומאמין בהשם לא רק מדבר על כך אלא גם עושה כל מה שנדרש ומתאמץ לכבודו יתברך עד כדי מסירות נפש אם יש צורך, וככל שהוא מלא וגדוש יותר בתורה הציפיה ממנו בשמים גדולה יותר, וכך גם התועלת או הנזק שהוא יכול לגרום להם גדולים יותר.

    [ט] המזלזל עובר על דברי הגמרא: "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י.), וידוע שאדם שהכניס עצמו למקום סכנה וניצל בנס גורעין לו מזכויותיו, ויתכן שהנזק עבורו יהיה גדול מהתועלת במידה והיה נשאר בבית, וכאן אין הוא מסכן רק את עצמו אלא את כל סביבתו, ויכול להיות מזיק אף שלא בידיעתו, שהרי יכולים לחלוף שבועים עד שיגלה שנדבק, ואז יתברר למפרע שבכל הזמן הזה הוא הפיץ את הנגיף בכל מקום בו שהה ללא מסיכה.

    [י] המזלזל קרוב לעבור על "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד) מאחר והוא יכול לגרום לרבים לחשוד בכשרים גם אם הוא ישר וצדיק בכל שאר הדברים, שכשם שאינו מתבייש לעבור על דברי חכמים בפומבי, כך יתכן ועובר על עוד כמה עבירות מדאוריתא ומדרבנן בסתר ובגלוי, כדאיתא בגמרא: "החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד, א): 'וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי'" (שבת צז.). ועוד שיכול להכשיל רבים בשנאת חינם שירגישו כלפיו ויכול למשוך אליו קפידות ודינים רבים ומיותרים שהיה יכול למנוע אילו רק היה מקפיד על ההנחיות ובפרט על חבישת מסיכה, ועוד יכול לגרום לאי נעימות וחוסר נוחות מצד אנשים שקשה להם להעיר ולהוכיח, שהרי מצות התוכחה היא אחת הקשות מכולן.

    [יא] המזלזל עלול להיות בגדר של "המגלה פנים בתורה" (אבות ג, יא), שהמשנה כותבת ש"אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" (שם), ע"פ הפירוש של ר"ע מברטנורא: "מגלה פנים, שמעיז פניו לעבור על דברי תורה בפרהסיא ביד רמה, ואין לו בושת פנים".

    [יב] המזלזל עלול להיות מופתע אם יאשימו אותו בבית דין של מעלה שעבר על הדיבר השישי של "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב) על כך שחוסר האחריות שלו והזלזול שלו בדברי חכמים גרמו להדבקה של כמה אנשים ולמיתה של אחד או כמה מהם. שהרי פיקוח נפש דוחה את כל התורה, וגם אדם שמחוסן באופן טבעי מפני הנגיף עדין יכול להעבירו לאחרים שלא בידיעתו, ומשם הדרך לאנשים מבוגרים וזקנים יכולה להיות קצרה, והיו גם לא מעט צעירים שמתו מהנגיף ז"ל, ומזעזע לחשוב שבורא עולם יאמר למי שגרם להדבקת האנשים שמתו את מה שאמר לקין לאחר שרצח את הבל אחיו: "מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, י). ולכן אסור לשכוח את הערך העליון שהתורה מעניקה לחיי האדם ואף מתירה לחלל שבת גם בספק פיקוח נפש, שנאמר "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) ולא שימות בהם. והתורה לא ניתנה לנו רק כדי שנלמד אותה ונתענג מהמתיקות שלה שאין דומה לה אלא בעיקר כדי שנקיים אותה ונחיה על פיה.

    אם השינוי לא יבוא מבנים הוא יבוא מבחוץ. מסיכה בחוץ או סגר בפנים. אתם תחליטו. ומה שנכון לעבודת ד', תיקון המידות, חשבון הנפש והתשובה שהאדם צריך לעשות, נכון גם להקפדה על כללי הזהירות של משרד הבריאות כדי למגר את הנגיף בעה"י.
    נערך לאחרונה על ידי ברוך עינב; 14-06-20 בשעה 22:44.

  2. גרסה חדשה ומעודכנת:

    להלן כמה נקודות חשובות ביותר עליהן צריך כל בעל נפש לתת את הדעת בתקופה הזאת בנושא החיוב לחבוש מסיכה ולשמור על מרחק ראוי בין אנשים מחוץ לבית ובפרט במקומות ציבוריים בתוך כל שאר ההנחיות:

    [א] כל המקפיד על חבישת מסיכה וכל שאר ההנחיות זוכה לקיים את אחת המצוות החשובות ביותר ולקדש שם שמים ברבים, ומוכיח שכל הלבוש והמעשים שלו לא באים כדי להאדיר את כבודו האישי אלא את זה של בורא עולם ונובעים מיראת שמים טהורה ואמונת חכמים, ולכן הוא חושב לטווח רחוק ונשמע להנחיות ולא פועל משיקולים של נוחות, שידוע שהנוחות הגדולה ביותר היא לא לחיות ע"פ שיקולים של נוחות, שהרי ידוע שרוב הסיכויים שהמחפש קיצורי דרך יתאכזב לגלות שהיא מתארכת. והמזלזל בהנחיות קרוב לעבור על חילול השם, עבירה חמורה ביותר שרק המיתה מכפרת עליה, שבדיוק כמו עם הסמארטפונים יכולים אחינו שאינם שומרים תורה ומצוות לומר: "אתם בעצמכם לא שומעים לרבנים שלכם, שהורו לכם במפורש שאסור להשתמש בסמארטפונים וחובה לשמור על כל ההנחיות של משרד הבריאות", שהרי ידועה ההתחשבות הגדולה בנושא מראית העין מצד פוסקי כל הדורות והלכות רבות נפסקו מטעם זה.

    [ב] הוא מוכיח שיש לו אמונת חכמים וכבוד לגדולי ישראל, וידוע שהגאון רבי חיים קנייבסקי אמר שלמי שלא שומר על ההנחיות יש דין רודף, ואין להתפלל או ללמוד בבתי הכנסת שאין שומרים בהם כללי הזהירות - לשמור מרחק בין אחד לשני, לחבוש מסכות של חדרי הניתוח ולא השקופות, ולרחוץ ידיים בחומרי חיטוי. בעיקר יש להקפיד ביותר על כללי הזהירות בבתי כנסת, ישיבות, מוסדות חינוך וחתונות - אשר בהם סכנת ההדבקה גבוהה. והגאון רבי יצחק יוסף אמר שצריך ללמוד ממי שמפקיד על ההנחיות, ושהרב עצמו מתרחק מתלמידי חכמים בגלל ההנחיות על אף המצוה להידבק בהם וצריך להקפיד על ההנחיות עד יעבור זעם.

    [ג] הוא זוכה לקיים: "וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים יז, י) וגם: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (שם יז, יא), שהרי גדולי ישראל הצהירו במפורש ובריש גלי שכל ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע להתמודדות על נגיף הקורונה הן הלכה של ממש, ומכאן שמי שמזלזל או מתעלם מהן חוטא ועובר על ההלכה, לא פחות מאם חילל שבת או דיבר לשון הרע. ואם לחכמי ישראל לא נשמע למי נשמע, לאותם בודדים שעושים ככל העולה על רוחם ולא מקפידים על חבישת מסיכה מתוך שיקולים זניחים ותירוצים קלושים? ואיתא בגמרא: "כל העובד על דברי סופרים חייב מיתה" (עירובין כא:) ועונשו גדול מזה של העובר על דברי תורה, וגם: "כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת" (שם).

    [ד] הוא זוכה לקיים: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו), אחרת עובר על דברי תורה, שהרי מדובר בנגיף מסוכן שיכול להדביק דרך עיטוש או דיבור, וברחבי העולם 7,815,297 בני אדם נדבקו בנגיף ו-430,293 בני אדם איבדו את חייהם ב-213 מדינות (נכון למוצש"ק "שלח" ע"פ נתוני "הכללית").

    [ה] איתא בגמרא: "הכל בידי שמים חוץ מצינים [ו]פחים, שנאמר (משלי כב, ה): 'צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם'" (כתובות ל.), ופירש"י: "הנה בדרך האיש העקש והוא ההולך בדרך מעוות שאינו משגיח כראוי אי זה הדרך ראוי שילך ימצא צנים להנזק בקרירות האויר וימצא בו פחים להלכד בהם רגליו ומי שהוא שומר נפשו והוא המתבונן בדרכיו והולך בהם דרך ישרה ירחק מאלו הדברים המזיקים כי הוא לא ימסור עצמו לסכנות ויעיין באי זה דבר ראוי שישתדל בהשגתו ובאי זה אופן שיהיה נמלט מהרעות והפגעים".

    [ו] הוא זוכה לקיים: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח, יד) אחרת מסכן עצמו שח"ו לא יתקיים בו "וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (שם).

    [ז] הוא זוכה לקיים את מה שרבי עקיבא אמר שהוא כלל גדול בתורה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שהרי אינו יודע אם הוא נושא את הנגיף ולכן לא רוצה להיות מאלה שמפיצים אותו ומעצימים את המגפה במקום לעשות כל שביכולתו כדי למנוע אותה, כדכתיב: "קדמה דרך ארץ את התורה" (מדרש רבה ויקרא פר' ט פס' ג), וגם: "רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר... אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה" (משנה, אבות ג, יז), וחסד זה אחד משלושת העמודים עליהם עומד העולם, ובכל מצב אינו רוצה לצער ולהלחיץ את אותם שיראוהו ללא מסיכה באופן שיכול לעורר אצלם דאגות, חרדות ופחדים, ובתקופה הזאת זה אחד הדברים החשובים ביותר שמלמדים עד כמה האדם מתוקן בבין אדם לחברו, עד כמה הוא מתחשב בזולת ועד כמה גדולה אהבת ישראל שלו, ואם הוא עצמו לא פוחד זה לא אומר שאחרים לא פוחדים בצורה שיכולה לפגוע בלא מעט רבדים של מציאות חייהם. כוחנו באחדותנו וככל שהאדם מכליל יותר בני אדם ופרטים במציאות האלוקית בהגדרת האני שלו כך הוא נחשב לנעלה וקדוש יותר, וזאת הזדמנות נפלאה להביא את תפיסת העולם הזאת לידי ביטוי ולזכות להתעלות רוחנית, ולא לתת ליצר הרע לגרום לנו לחשוב שגם זה דבר זניח וגם פה לא צריך להקפיד ולהחמיר כ"כ כמו שהוא מנסה לעשות בכל דבר שמדיף ריח של תורה, קדושה, יהדות ויראת שמים, שהרי אחת ממטרותיו היא להאביד את האדם הן מהעוה"ז והן מהעוה"ב, השם יצילנו.

    [ח] הוא מוכיח שהוא יודע להסתפק במועט, כדאיתא במשנה: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ" (אבות ד, א), אחרת כאילו אומר: "אני אדון לעצמי, אעשה ככל העולה על רוחי, ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות וכיצד לחיות את חיי". שהרי הרבה יותר נוח ללמוד בבית המדרש, להתפלל בבית הכנסת ולעבוד במקום העבודה עם מסיכה מאשר בבית ללא מסיכה, ולכן כשנותנים לאדם אצבע תהיה זאת חוצפה ועזות מצח מצדו אם ידרוש את כל היד מאחר ובסוף הוא יכול להישאר קירח מכאן ומכאן, כדכתיב: "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב), שאין מצוה באה בעבירה, שהרי בכניסה למקומות האלה כתוב במפורש שהכניסה מותנית בהקפדה על אותן הנחיות שמהוות הלכות לכל דבר. והנושא הזה אינו עומד לבחירת האדם אלא שזאת מציאות שהוא נדרש להתאים עצמו אליה.

    [ט] הוא מוכיח עד כמה הוא אוהב, מכבד ומייקר את בורא עולם, התורה הקדושה ולומדיה, ועד כמה באמת חשוב לו שכולם יוכלו להמשיך להתפלל בבתי הכנסת בצותא חדא ולצאת לידי חובה לכולי עלמא, במקום להתפלל במרפסות ולהיכנס למחלוקת גדולה של הפוסקים, ושעמלי התורה יוכלו להמשיך ללמוד בבתי המדרש בשמחה ודיבוק חברים, וכל אלה יגרמו לשמחה ונחת רוח גדולים לאבינו מלכנו. שהרי הדבר ברור שאם ח"ו יסגרו שוב את השערים זה יהיה בגלל אלה שזלזלו בהנחיות ובפרט על חבישת מסיכה, ואם אף אחד לא היה רוצה שעוון של ביטול תורה של אברך אחד למשך דקה יהיה על ראשו, כל שכן שלא היה רוצה לשאת בעוון העצום של ביטול תורה דרבים הן בכמות והן באיכות, שהרי לא דומה לימוד בביהמ"ד ללימוד בבית. ואם הם ימשיכו להיות פתוחים בעה"י זה בזכות כל מי שהקפיד על ההנחיות והניח את המסיכה על פיו ואפו ולא על סנטרו, כשם שגם את התפילין אין מניחים על הסנטר ועל המרפק, כדאיתא במשנה: "וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אבות א, יז), ואדם שבאמת אוהב ומאמין בהשם לא רק מדבר על כך אלא גם עושה כל מה שנדרש ומתאמץ לכבודו יתברך עד כדי מסירות נפש אם יש צורך, וככל שהוא מלא וגדוש יותר בתורה הציפיה ממנו בשמים גדולה יותר, וכך גם התועלת או הנזק שהוא יכול לגרום להם גדולים יותר.

    [י] המזלזל שאינו מקפיד על כללי הזהירות עובר על דברי הגמרא: "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י.), וידוע שאדם שהכניס עצמו למקום סכנה וניצל בנס גורעין לו מזכויותיו, ויתכן שהנזק עבורו יהיה גדול מהתועלת במידה והיה נשאר בבית, וכאן אין הוא מסכן רק את עצמו אלא את כל סביבתו, ויכול להיות מזיק אף שלא בידיעתו, שהרי יכולים לחלוף שבועים עד שיגלה שנדבק, ואז יתברר למפרע שבכל הזמן הזה הוא הפיץ את הנגיף בכל מקום בו שהה ללא מסיכה.

    [יא] המזלזלים שאינם שומרים על כללי הזהירות חוטאים בעצמם ומחטיאים את הרבים מאחר והם גורמים להם להיכנס לגדר של סכנה ואוסרים עליהם להתפלל וללמוד באותו מקום, שנאמר: "אין מצוה באה בעבירה", כדאיתא במשנה: "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה" (אבות ה, יח) ועונשו קשה.

    [יב] המזלזל שאינו שומר על הנחיות משרד הבריאות קרוב לעבור על "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד) מאחר והוא יכול לגרום לרבים לחשוד בכשרים גם אם הוא ישר וצדיק בכל שאר הדברים, שכשם שאינו מתבייש לעבור על דברי חכמים בפומבי, כך יתכן ועובר על עוד כמה עבירות מדאוריתא ומדרבנן בסתר ובגלוי, כדאיתא בגמרא: "החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד, א): 'וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי'" (שבת צז.). ועוד שיכול להכשיל רבים בשנאת חינם שירגישו כלפיו ויכול למשוך אליו קפידות ודינים רבים ומיותרים שהיה יכול למנוע אילו רק היה מקפיד על ההנחיות ובפרט על חבישת מסיכה, ועוד יכול לגרום לאי נעימות וחוסר נוחות מצד אנשים שקשה להם להעיר ולהוכיח, שהרי מצות התוכחה היא אחת הקשות מכולן.

    [יג] המזלזל שאינו מקפיד על ההנחיות עלול להיות בגדר של "המגלה פנים בתורה" (אבות ג, יא), שהמשנה כותבת ש"אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" (שם), ע"פ הפירוש של ר"ע מברטנורא: "מגלה פנים, שמעיז פניו לעבור על דברי תורה בפרהסיא ביד רמה, ואין לו בושת פנים".

    [יד] המזלזל שאינו שומר על כללי הזהירות עלול להיות מופתע אם יאשימו אותו בבית דין של מעלה שעבר על הדיבר השישי של "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב) על כך שחוסר האחריות שלו והזלזול שלו בדברי חכמים גרמו להדבקה של כמה אנשים ולמיתה של אחד או כמה מהם. שהרי פיקוח נפש דוחה את כל התורה. דיבר איתי נער צעיר ואמר לי שהוא מחוסן מפני הנגיף באופן טבעי, אלא שגם אחד כזה עדין יכול להעבירו לאחרים דרך דיבור או עיטוש שלא בידיעתו, ומשם הדרך לאנשים מבוגרים וזקנים יכולה להיות קצרה, והיו גם לא מעט צעירים שמתו מהנגיף ז"ל. ומזעזע לחשוב שכאשר אדם שהתרשל בהקפדה על ההנחיות וגרם להדבקת האנשים שמתו יגיע לבית של מעלה בורא עולם יאמר לו את מה שאמר לקין לאחר שרצח את הבל אחיו: "מֶה עָשִׂיתָ?! קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, י). ולכן אסור לשכוח את הערך העליון שהתורה מעניקה לחיי האדם ואף מתירה לחלל שבת גם בספק פיקוח נפש, שנאמר "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) ולא שימות בהם. והתורה לא ניתנה לנו רק כדי שנלמד אותה ונתענג מהמתיקות שלה שאין דומה לה אלא בעיקר כדי שנקיים אותה ונחיה על פיה, שנאמר: "וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אבות א, יז).

    אם השינוי לא יבוא מבפנים הוא יבוא מבחוץ. מסיכה בחוץ או סגר בפנים. אתם תחליטו. ומה שנכון לעבודת השם, תיקון המידות, חשבון הנפש והתשובה שהאדם צריך לעשות, נכון גם להקפדה על כללי הזהירות של משרד הבריאות כדי למגר את הנגיף בעה"י, כדברי רבי אליעזר: "אם יש דין למטה אין דין למעלה. אם אין דין למטה יש דין למעלה" (תנחומא).
    נערך לאחרונה על ידי ברוך עינב; 19-06-20 בשעה 16:01.


+ תגובה לאשכול
  • חלון צ'אט
    משתמשים פעילים: 0
     
  • שים לב: N/A
    Loading...
 

הרשאות פרסום

  • באפשרותך לפרסם אשכולות חדשים
  • באפשרותך לפרסם תגובות
  • אין באפשרותך לצרף קבצים
  • אין באפשרותך לערוך את הודעותיך
  •