בס"ד

אתה לא צריך להינצל ממוות כדי להעריך את קדושת החיים ולהקפיד על כל המצוות החוקים והמשפטים של התורה ובתוכם גם על "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו).
אתה לא צריך להתגרש מאשתך כדי לכבדה יותר מגופך ולאהוב אותה כגופך כדברי הרמב"ם (הלכות אישות טו, יט).
אתה לא צריך להיות בסכנת סילוק ממקום הלימודים או העבודה שלך כדי להעריך ולכבד אותו ובטח שלא לזלזל בו, ולזכור שיש לא מעט אנשים שהיו שמחים להתחלף איתך.
אתה לא צריך לאבד את הדברים החשובים לך ביותר כדי לשמוח בחלקך ולהיות מודע לחשיבותם ומעלתם האמיתיות.
הענק להם את היחס הראוי והמכובד כל הזמן וללא תנאי וכל מציאות חייך תתעצם ותתעלה,
ואל תחכה לרגע שהם כבר לא יהיו שלך משום חוסר הערכתך אליהם ועל זה אמרו חז"ל: "אין הטוב ניכר אלא בהעדרו".
אל תיקח שום דבר כמובן מאליו ותשמח בכל דבר שיש לך מקטון ועד גדול, ואז תהיה באמת שמח ומאושר ועשיר יותר מעשירי תבל, כדאיתא במשנה: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (אבות ד, א), ומעל הכל ביחס ל-ד' יתברך, התורה הקדושה והמצוות היקרות שמחיים אותך בעוה"ז ובזכותם תזכה לחיי הנצח של העוה"ב.