+ תגובה לאשכול
תוצאות 1 עד 2 מ 2

אשכול: חידושי תורה, דברי אגדה ומוסר לכבוד פורים

  1. חידושי תורה, דברי אגדה ומוסר לכבוד פורים

    בס"ד

    איתא בגמרא: "ר' אליעזר אומר: אין לו לאדם בי"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. ר' יהושע אומר: חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. וא"ר יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר (דברים טז, ח): 'עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ', וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה): 'עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם'. ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם" (פסחים סח ע"ב). וש"ע פסק כדעת רבי יהושע. וידוע הקשר בין פורים ליום הכיפורים, ומעלתו הגבוהה של פורים שנלמדת מכך שיום הכיפורים נקרא כך היות והוא כפורים, אלא שיום הכיפורים כולו ל-ד' לעומת פורים שרובו ככולו לכם, אלא ששני ימים קדושים אלה מהוים כמעין יחידה אחת, שבה יום הכיפורים מהוה את החציו ל-ד' ופורים את החציו לכם.

    וחשבתי בעה"י לומר שניתן לראות שביום הכיפורים צמים וההכנה לקראתו מתבטאת באכילה מוגברת כשבשיאה הסעודה המפסקת, ולעומת זאת בפורים עצמו המצב הפוך כשאז אוכלים ושותים וההכנה לקראתו ביום שלפני נעשית בצום תענית אסתר, ואפשר שההשגחה העליונה סידרה כך שהאדם ידע את מקומו בשני המצבים, וכך שביום הכיפורים האדם לא יטעה לחשוב שהוא יותר ממה שהוא ולכך ההלכה מצוה אותו לאכול אכילה מוגברת כדי להזכיר לו שבנוסף לנשמה האלוקית שבקרבו הוא מורכב גם מהצד החומרי, והוא צריך להתיחס אליו בהתאם. ובפורים האדם עלול להגזים באכילה ושתיה ולשכוח את הצד הרוחני והנשמתי שהם העיקר שבו ולכך מצוה אותו ההלכה לצום יום קודם ולתת דגש לצד הזה שבו. אלא שמצד האמת האדם יכול להתעלות מעל למדרגת המלאכים מאחר ולהם אין זכות בחירה ואין להם יצר הרע, ולכן אם האדם שיש לו את שני הדברים האלה מצליח להתגבר על יצרו הרע, להתעלות מעל הטבע ולעבוד את ד' מעלתו גבוהה מאוד והוא יכול להגיע למדרגה רוחנית גבוהה אף מזו של מלאך.

    * * * * *
    "אהבה" בגימ' 13 וגם "אחד" (מלשון אחדות) בגימ' 13 וביחד הם מצטרפים לגימ' של שם הוי'ה ב"ה (26) באופן שמלמד על שנים ממגמותיו הבולטות והחשובות שהוא מנסה להוביל ולהשריש בעולם, ומטרת עמלק לעומת זאת היא לזרוע שנאה בקרב העם שהיא ההיפך מאהבה, וליצור פילוג שהוא ההיפך מאחדות וגם להוריד את האמונה בבורא עולם, וניתן לראות איך המצוות בפורים באות לתקן את שלושת הפגמים האלה.

    ובתוך כך המטרה העיקרית של מצות משלוח מנות היא ליצור קירוב לבבות ואחדות בעם, ולכן המהודר ביותר שיתן משלוח מנות דוקא לאדם שיחסיו איתו עלו על שרטון כדי להחזיר את השלום ביניהם.
    וחשבתי בעה"י לומר שמצד האמת הפנימית כל נשמות ישראל מחוברות זו לזו ויש ביניהן אהבה ואחדות, וכשהאדם נותן משלוח מנות דוקא למי שהוא רוצה להשכין איתו שלום, זה מוכיח שמצד האמת הפנימית יש ביניהם אהבה ואחדות אע"פ שמבט שטחי מהצד יכול להטעות ולעשות רושם שיש ביניהם שנאה ופילוג, אלא שכל מה שהקשר ביניהם עלה על שרטון זה רק מצד היצר הרע שהצליח לסכסך ביניהם באופן נקודתי, ומשלוח המנות בא לחשוף את היחס האמיתי בין השנים שהוא של אהבה ואחדות, ולהחזיר את הסדר על כנו.

    כשם שהמשנה כותבת על אהרן הכהן שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב), וכשהוא היה אומר לכל אחד משני הצדדים שרבו ביניהם שהצד השני מצטער על כך שרבתם וכואב לו מאוד על כך אע"פ שהוא לא שמע זאת מפיו, לא אומרים שהוא שיקר אלא שינה מפני השלום, כשההיתר לעשות כן נלמד מדברי הקב"ה לאברהם אבינו אודות הצחוק של שרה שנבע מגילה ולא מגילו כפי שהיה בפועל, מאחר ועיקר האדם זאת הנשמה האלוקית שבקרבו וכל מה שאותם שנים רבו ביניהם זה מצד היצר הרע שהצליח לסכסכך ביניהם באופן נקודתי אלא שלנשמה של כל אחד מהם באמת כואב מאותה מריבה וזה מצער אותה מאוד, ואם האדם לא מרגיש בכך זה מפאת היצר הרע שמעצים בקרבו את תחושות הכעס והנקמה שמקשות עליו להרגיש בקול שבוקע מנשמתו ששואפת לאהבה, אחוה, שלום ורעות בתוך כל עם ישראל, וכאשר אמר להם את הדברים האלה לא רק שלא שיקר אלא חשף את האמת לאמיתה ברבדים העמוקים ביותר שלה.

    * * * * *
    פורים מוכיח עד כמה היהודי הוא אדם כללי שלא מרוכז רק בעצמו אלא חושב על כל הסביבה, וכך ביום שחלק גדול ממנו מוקדש לאכילה, שתיה, ריקודים ושמחה, אין הוא שוכח את האנשים שהוא רוצה לעשות איתם שלום ולהכיר להם טובה כשהוא נותן להם משלוח מנות, וגם לא את העניים להם הוא נותן מתנות לאביונים, וגם כשהוא אוכל ושותה הוא מכוון שזה לשם מצוה ללמדנו עד כמה הוא דבק בבוראו ולא מפסיק לחשוב עליו גם ביום כזה ועד כמה הוא מחשיב ומייקר את המצוות.

    * * * * *
    אין מנהגים ביהדות ולו הקטנים ביותר שלא טומנים בחובם רעיונות רוחניים עמוקים ביותר, וכך גם הטעמים שמסתתרים מאחורי המנהג להתחפש בפורים כל פעם למישהו אחר הם עמוקים ונשגבים. וחשבתי לומר בעה"י שהדבר בא לרמוז לאדם שהוא זה לא רק הוא, היינו שהוא לא מתחיל ונגמר רק במי שהוא מכיר ותופס את עצמו, היינו שראובן באמת הוא לא רק ראובן אלא הרבה יותר ממה שהשכל מסוגל לתפוס.

    ככל שהאדם מרחיב את דעת האלוקים שלו כך מתמעטים היסורים שבאים עליו, ובתוך כך כלולה גם תפיסת האדם את עצמו לא רק כאדם פרטי אלא יותר מכך כחלק מהכלל, וזאת הסיבה שקיימת הדגשה מיוחדת בחגים ובמועדים רבים על הנקודה הזאת בדיוק במטרה להעצים בקרב האדם את תפיסת העולם שלו כאדם כללי. וכך לדוגמא בפורים חשוב להדר במצות מתנות לאביונים יותר מאשר במשלוח מנות וסעודת פורים*. גם בפסח אחת המצוות החשובות ביותר היא קמחא דפסחא. ואף בסוכות יש מצוה גדולה לעשות הכנסת אורחים. וזה הטעם העמוק של כל המצוות האלה, לגרום לאדם לצאת מהפרטיות של עצמו וההתמקדות שלו בארבע אמותיו, ולהיות אדם שחושב על אחרים ודואג להם, שאכפת לו מהזולת, שכואב את כאבו, שמח בשמחתו ומוכן לעזור ולהושיט יד ולעזור לכולם בכל הזדמנות אפשרית, ובכך למעשה הוא פועל כמה דברים חשובים ונשגבים.

    ל-ד' יש עשר ספירות ובחינות רבות וכשהאדם עושה חסד עם הזולת הוא למעשה ממשיך את אורו יתברך בספירת החסד שמהוה אחד משלושת העמודים עליהם העולם עומד, שהרי אחת הדרכים להידבק ב-ד' היא ללמוד מהנהגותיו וללכת בדרכיו. מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים, וכן על זה הדרך, ובכך הוא גם מביא לידי ביטוי את אחת המטרות העיקריות לשמן נברא העולם, כדי שיהיה למלך מלכי המלכים למי להיטיב.

    על האהבה האדירה, הטהורה והאינסופית של הקב"ה כלפי ברואיו ניתן ללמוד מאינספור דוגמאות ומקומות, וגם מהלכות קריאת מגילה (סימן תרצ סק"ח) שם כותב המ"ב ע"פ דעת ביאור הגר"א והפרי חדש, שאם התחילו לקבור את המת אין מפסיקים באמצע אף אם זה יבוא על חשבון המצוה החשובה של קריאת מגילה, באופן שאי אפשר יהיה לקרותה אח"כ שהרי זאת מצוה עוברת, וההלכה הרי משקפת בצורה מדויקת את רצון ד' יתברך, כדאיתא בגמרא: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח.), ומכאן רואים בבירור כיצד בורא עולם מקדים את כבוד הבריות לכבוד שלו, וממקם את הכבוד של אדם מת שנשמתו כבר עזבה את גופו לפני הערך העליון של פרסומי ניסא של מי שאמר והיה העולם, וראוי שכל אדם יקח מכאן דוגמא, כאשר אם מלך מלכי המלכים מכבד ואוהב כך את ברואיו עד כמה צריכים הברואים עצמם לכבד אלו את אלו.

    "שמחה" היא פנימית והמילה "ששון" לעומת זאת מבטאת שמחה חיצונית. "ששון" אותיות "שושן", רמז לכך שאם הגיע האדם לדרגה העליונה של לעבוד את ד' יתברך בשמחה וששון, שלא יתפלא אם כל חייו יהיו מלאים בניסים ונפלאות כמו שעשה ד' למרדכי, אסתר וכל היהודים בשושן הבירה.

    "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (מגילת אסתר ד, יד), ללמדנו שכאשר ד' יתברך רוצה לשלוח ישועה ולגאול אדם פרטי או עם שלם הוא בוחר אדם או קבוצת אנשים לצורך כך, ואם אותם אנשים נעתרים לבצע את משימתם זכו, ואם לא, הקב"ה יכול למצוא בקלות אנשים אחרים שישמחו לקבל על עצמם את התפקיד תוך שהם מעריכים ושמחים בזכות שנפלה בחלקם.
    * כמו בחנוכה גם בפורים אין אומרים שמדובר באותן מצוות שהזמן גרמן שהנשים פטורות מהן, מאחר וגם הן היו באותם ניסים ולכן הן מחויבות בהן כמו הגברים.

    * * * * *

    גילוי ההסתר של מגילת אסתר
    כדי לקיים את מצות קריאת המגילה בפורים בצורה הכי מהודרת צריכים אנו תחילה לפרוס את המגילה ולהתחיל לקרוא בה רק לאחר שכולה גלויה. בנוסף את מגילת אסתר אנו קוראים בפעם הראשונה בערב ובפעם השניה בבוקר.

    ניתן ללמוד מכך ב"ה כמה דברים מעניינים על השגחת הבורא יתברך.

    תחילה, אופן פריסת המגילה מלמד אותנו שטעות גסה עושה כל אדם ששופט, מגבש דעות ומגיע למסקנות על סמך מידע חלקי בלבד מבלי לדעת את כל הפרטים הדרושים לצורך הבנת התמונה השלמה. גם כאן רק ידיעה מלאה של כל פרטי המגילה יכולה למנוע מאיתנו להגיע לטעויות חמורות ולמסקנות שגויות שרחוקות מהאמת מרחק שמים וארץ.

    לדוגמא אדם שמגיע במגילה לחלק בו היהודים מתנהגים כמו אחרון הגויים מחד ומאידך המן הרשע מצליח, זוכה לכבוד ועולה לגדולה, ואחשוורוש נותן לו אור ירוק לממש את תכניתו הזדונית נגד היהודים. אם אותו אדם לא מתאזר בסבלנות עד סוף המגילה עלול הוא ליפול לפח, לעשות את אחת הטעויות השכיחות ולהגיע לדעות משובשות ומסקנות שגויות אודות היהודים ואף לחשוב שכל אחד יכול להזיק ליהודים ככל העולה על רוחו, שאין דין ואין דיין, שהקב"ה מאס בעמו הנבחר ח"ו והחליט כמו שטוענים הנוצרים להחליפם בעם אחר, ואף לחשוב שהעולם הזה שייך לרשעים ושרק הם יכולים להצליח בו, אך אם משכיל להגיע לסוף המגילה זוכה הוא לגלות את כל הטעויות הקשות אשר עשה כשנתן דעתו על מהלכים אלוקיים הנשגבים מבינתו באמצעות שכל אנושי ונתונים חסרים, רואה איך הצדק מתגלה בסופו של דבר, מבין שדברים משמעותיים דורשים תהליך הבנוי מכמה וכמה שלבים שמנוהלים ע"י עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, הקב"ה ובהרבה מקרים אין אפשרות להבין את השלבים הבודדים מתוך התהליך הכולל, ואף שואל את עצמו, איך יכולתי להרשות לעצמי לחשוב בצורה מצומצמת כ"כ?

    אם נבקש מגרי קספרוב שיסביר לנו שלב אחד במהלך משחק שאותו ניצח הוא יאמר שלא ניתן להתייחס לאותו שלב לחוד אלא רק כחלק בלתי נפרד מהמהלך הכולל, שבמהלכו אף יתכן שעשה מהפך ממצב שנראה אבוד מבחינתו לנצחון מפתיע.

    בנוסף, כפי שלמדנו דרך כל הצרות שידע עם ישראל מאז ומעולם הסדר הטבעי של התרחשות הדברים הוא שתחילה יש גלות ואחריה מגיעה הגאולה, וכמו שהיום מתחיל בערב שהוא זמן של הסתר ורק אחריו מגיע הבוקר שהוא זמן של גילוי, גם את המגילה קוראים תחילה בערב ואח"כ בבוקר.

    "מגילת אסתר" נקראת כך משום שהיא מגלה לנו את ההסתר, היינו גם אם נקרא שישה מבין עשרת פרקי המגילה לא תהיה לנו כל דרך לגלות את התכלית הרמוזה בשם המגילה ונישאר ברמת ההסתר, וכדי להגיע לרמת הגילוי נצטרך לקרוא את כל המגילה כדי לקבל תמונה שלמה.

    * * * * *
    "ויאמר המן לאחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים".

    "ישנו" אותיות "שינו". המעשה של שונאי ישראל התניע מהלך אלוקי שעזר לנו להיתקן, להתאחד ולהיחלץ מהמצב הבעיתי בו היינו.

    בכל פעם שעם ישראל לא עשה את רצון השם קם לו צורר כזה או אחר שהיווה תולדה של המציאות הרוחנית המקולקלת של העם הנבחר, שהגיח לאויר העולם כדי לעורר אותנו מתרדמתנו, להזכיר לנו את מה ששכחנו ולספק לנו את הזעזוע לו היינו זקוקים כדי לצאת מתפיסות העולם, האמונות, המעשים וההרגלים שמרחיקים אותנו מ-ד' ומצערים אותו יתברך.

    * * * * *
    המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח שב בראש). כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד אלא התייעץ עם יועציו ואשתו ולא מתוך ענווה אלא מתוך חוסר ביטחון ואי ידיעה, מאחר והוא נבחר לתפקיד רק בשל עושרו, כשחכמתו, ענוותנותו, גבורתו ושאר הדברים הפנימיים החשובים לתפקיד רם שכזה לא עמדו כלל למבחן.

    * * * * *
    תארו לכם שיהודי שלא שומר תורה ומצוות מחליט להתחפש בפורים לדתי עם כיפה, טלית וזקן, כשהוא לא מבין שהוא למעשה התחפש ל...עצמו, וספק אם זאת נחשבת תחפושת אמיתית, כשם שחייל לא יכול לשים את המדים שלו ולקרוא לזה תחפושת, כי זה חלק ממי שהוא באמת.
    נערך לאחרונה על ידי ברוך עינב; 09-03-20 בשעה 15:51.

  2. אחד הניסים הגדולים שמתוארים במגילת אסתר הוא שבזמן שאת כל הפעולות האחרות אותם ישמו המלך אחשורוש והמן הרשע באופן מידי, את הגזירה הקשה כלפי היהודים לעומת זאת הם קבעו לשנה לאחר מכן, וזה נתן זמן ליהודים להתפלל לבוראם כדי שיבטל את רוע הגזירה. וחשבתי בעה"י לומר שהסיבה לכך היא, שעל אף השנאה שבערה בלבו של המן הרשע ולא פחות מכך בלבו של אחשורוש כלפי היהודים, הם לא היו שלמים לחלוטין עם הרצון וההחלטה השטניים שלהם, שבתוך תוכם הם ידעו שעם ישראל הוא העם הנבחר של בורא עולם שידע אינספור ניסים ונפלאות בכל הדורות, וידעו שבכך שהם מתעסקים עם הבנים והבנות של הקב"ה הם מגרים עליהם את מלך מלכי המלכים, ולכן סביר להניח שחשש גדול קינן בלבם, מאחר וידעו ש-ד' אוהב אותם יותר מכל עם אחר, כשהוא יתברך לא הסתיר זאת מכל באי עולם כשנתן להם את התורה במעמד ההיסטורי בהר סיני והבדילם מן הגוים באופן מוחלט, כמובא גם בתורה הקדושה ממנה נלמד שהיהודים מצווים בתרי"ג מצוות לעומת הגוים שמצווים רק בשבע מצוות בני נח, וגם מהעובדה ש-ד' נפח נשמה נצחית שהיא חלק אלוקה ממעל רק ביהודים. וניתן לראות זאת גם מכך שאחשורוש לא רצה לקבל את הכסף שהמן הרשע הציע לו כדי לממש את תכניתו המרושעת, מה שמוכיח שגם גוי מסוגל להרגיש ולהבין מה זה כסף שאין בו ברכה, ולכן ויתר עליו בקלות.


+ תגובה לאשכול
  • חלון צ'אט
    משתמשים פעילים: 0
     
  • שים לב: N/A
    Loading...
 

הרשאות פרסום

  • באפשרותך לפרסם אשכולות חדשים
  • באפשרותך לפרסם תגובות
  • אין באפשרותך לצרף קבצים
  • אין באפשרותך לערוך את הודעותיך
  •