בס"ד

ישנו מכנה משותף בין מצות ציצית ששקולה לכל המצוות בתורה ולמצות סוכה שהאדם מקיים עם כל גופו ומעלה עליו הכתוב שהוא שותף של הקב"ה למעשה בראשית.

כשמתבוננים באדם עטוף בטלית לא רואים (צורת) אדם כי אם טלית. אם נפרש את התמונה הזאת מבחינה רוחנית ומהותית נבין שמולנו ניצב אדם שמבטל את עצמו בפני ד' והופך לכלי שמופיע את אורו וממשיך את אינסופיותיו יתברך, כשם שהכהנים חולצים את נעליהם שמסמלים את גופם, ופעולה זאת מסמלת את התבטלותם בפני הקב"ה והפיכתם לכלים להופעת אור ד' יתברך, שמברך דרכם את כל המתפללים ואף אותם.

גם כשהאדם נכנס לסוכה הוא נבלע כל כולו בתוכה. הסוכה נקראת "צילא דמהמנותא" (צל השכינה, צל האמונה) ע"פ הזוהר הקדוש (חג, קג), ומכאן כשהאדם נכנס לסוכה מצד האמת שאינה נגלית לעין הוא מתמזג עם השכינה הקדושה, שהיא למעשה הגילוי האלוקי של אור ד' כאן בעולם.

קיום מצוה זו מהוה את אחד ממבחני האמונה, כשלא במקרה עלולים להיות לא מעט מניעות לקיומה כמו בכל מצוה חשובה אחרת, שנועדו לבחון עד כמה האדם באמת רוצה ודורש את קרבת ד', באיזו מידה של מסירות נפש רוצה הוא להידבק בו יתברך, וכמה הוא מוכן להתאמץ ולהזיע לשם כך.

אם מחפשי אוצרות אבודים נתקלים במכשולים ואתגרים רבים שמקשים עליהם למצוא את האוצר הגשמי שמסתתר אי שם, קל וחומר שכל אוצר רוחני שמזכה את האדם לחיי הנצח של העוה"ב ומחבר את האדם עם האינסוף ב"ה יטמון בחובו אי אילו ניסיונות ומבחנים שונים שנועדו לבחון עד כמה האדם באמת חפץ בכך בכל לבו ומאודו ועד כמה זה חשוב לו. כפי שידוע לכולם כל האוצרות החומריים מתכלים, סופיים ולא מלוים את האדם לעוה"ב, אלא אם השכיל לעשות איתם מצוות ומעשים טובים, כמו בית שמשמש כאכסניה לשיעורי תורה או איסוף ומתן תרומות לנזקקים, ומכונית שעוזרת לבעליה להגיע לשיעורי תורה ותפילות ולצורך עשיית חסדים.

ר"ת של "להתעטף בציצית" שחותמות את הברכה על הציצית שמברכים פעם אחת בכל אחד משבעת ימי השבוע זהות לאלו של "לישב בסוכה" שחותמות את הברכה שמברכים לפני שמתחילים כל סעודה בתוך הסוכה, במשך שבוע ימים במהלך השנה והן "לב", רמז לכך שגם משתי המצוות החשובות האלה ניתן ללמוד על מידת אהבתו האינסופית של הקב"ה כלפי עם ישראל, ומהצד השני גם עד לאיזו דרגת גבוהה של קרבה ודבקות יכול להגיע אדם ששומר תורה ומצוות כלפי בוראו יתברך, וזוכה לעבדו מתוך הקרבה ומסירות נפש מתי שהוא נדרש לכך תוך שהוא מצליח להתגבר על הנסיונות, הקשיים, הסחות הדעת והמבחנים הרוחניים שהוא פוגש בדרך, ובכך זוכה הוא לקיים את דברי הכתוב: "וְאָהַבְתָּ אֵת ד' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).

ס"ת של "להתעטף בציצית" הן "פת" ומבחינה הלכתית קביעת סעודה על הפת בכל שבעת ימי חג הסוכות מתבצעת בתוך הסוכה. הקשר הישיר בין שתי המצוות האלה, שהוא רק דוגמא אחת לכל המצוות כולן שמקושרות זו לזו, בא לידי ביטוי גם בס"ת של "לישב בסוכה", "ב"ה", שהן גם ר"ת של בצל ד', בצל השכינה, בעזרת ד' וברוך ד'.