בס"ד

כשפרעה שמע שלעם ישראל יש דרישות כלפיו הוא החליט להכביד עליהם את העבודה כדי שיהיו מרוכזים ושקועים בה ושלא יהיה להם ולו שניה אחת של זמן "מיותר" כדי לחשוב על דברים אחרים כמו למרוד בו או לצאת נגדו בצורה כלשהי, והרי פרעה מסמל את היצר הרע, ומהדרך בה הוא פועל נגד האדם ניתן ללמוד בעה"י כיצד האדם יכול לפעול נגדו ולהתגבר עליו, והדברים מבוססים על הפסוק: "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לז, כד) ופירש"י: "אבל נחשים ועקרבים יש בו", היינו אם קיבלתם כלי ריק ולא מילאתם אותו, קחו בחשבון שדברים שליליים יכולים להיכנס אליו ולמלא אותו, אלא אם הייתם דואגים למלא אותו בדברים טובים, כל המרעין בישין לא היו מצליחים להיכנס אליו מפאת חוסר מקום.

והנמשל כמובן הוא האדם. ככל שמרבה הוא במחשבות טהורות, מילים חיוביות ומעשים טובים, כך באופן טבעי וטכני נשאר לו פחות זמן ומקום למחשבות רעות, דיבורים אסורים ומעשים פסולים. וכשם שהקב"ה מצהיר על כך שהוא ברא את היצר הרע כך באותו דיבור הוא מודיע לנו שהתרופה היחידה איתה ניתן להתגבר עליו היא התורה הקדושה, וזאת הסיבה שאנשים לעולם לא ימצאו את תרופתם בשום מקום אחר גם אם יתאמצו מאוד אף אם יצליחו להגיע לגלקסיה הרחוקה ביותר מכדור הארץ, מאחר וזה אחד מחוקי היסוד על פיהם ברא אלוקים את העולם ואת האדם בתוכו. כמו שלכל וירוס יש אנטיוירוס, התורה היא האנטיוירוס היחיד של היצר הרע וכל תחליף אחר שתשמעו עליו הינו שקרי, יבזבז את זמנכם היקר ורק יגרום לכם לאכזבה נוספת, שהרי היצר הרע הוא מאש ורק משהו עצמתי ועל טבעי כמו התורה שהיא גם מאש יכול להתגבר עליו, כדכתיב: "מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ דָּת] לָמוֹ" (דברים לג, ב).

כדאיתא בגמרא (קידושין ל ע"ב): "ת"ר 'וְשַׂמְתֶּם' (דברים יא, יח), סם תם, נמשלה תורה כסם חיים. משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו: בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי. כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: 'הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב' (בראשית ד, ז), ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (שם) ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר: 'וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ' ואם אתה רוצה אתה מושל בו, שנאמר: "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע, שנאמר: 'כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו' (בראשית ח, כא) אמר רב יצחק: יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר: 'וַיַּרְא ד' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם' (בראשית ו, ה). ואמר ר"ש בן לוי: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר: 'צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ' (תהלים לז, לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר: 'ד' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ'. תנא דבי ר' ישמעאל: בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר: 'הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ד' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע' (ירמיהו כג, כט). אם אבן הוא נימוח, שנאמר: 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם' (ישעיהו נה, א) ואומר: 'אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם' (איוב יד, יט)".