בס"ד
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ

חשבתי בעה"י לתת למשנה: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א) פירוש נוסף. "הכובש" אותיות "הכבוש". המילה "את" מסמלת את הכל היינו מא' ועד ת'. "יצרו" אותיות "צורי", שהמצודת דוד והמלבי"ם מפרשים: מלשון צור וסלע ור"ל חזקי, תקפי, ע"כ. ומכאן שזה רומז ל-ד' שזהו אחד מהכינויים שלו יתברך. ומכאן יוצא שהגיבור האמיתי הוא האדם שכבוש עי"י בוראו מא' ועד ת', היינו ממליך אותו יתברך באופן מוחלט על כל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו וכל בחינות הנפש, רוח ונשמה שלו ומי שזכה גם על החיה והיחידה. ולא דומה אדם שהיצר הרע והשטן מושלים בו לאדם שממשיל את האינסוף ב"ה עליו, וכך הוא הולך בדרכו, עושה את רצונו ונהנה לשמחו.


מי רואה יותר טוב מכולם?

הגיבור שסוגר את עיניו רואה יותר מכולם. מידה כנגד מידה, כדכתיב: "עַיִן תַּחַת עַיִן" (שמות כא, כד) היינו ראיה כנגד ראיה. אתה שומר על עיניך מראות ברע ומוכיח בכך עד כמה אתה אוהב ודבק בבורא עולם וכמה חשובה ויקרה לך היא התורה, ומשמים מגלים לך את סודות התורה הטמירים והנדירים ביותר מגנזי מרומים שיורדים לעולם דרכך ובזכותך. וכשם שאגוזים נותנים רק למי שיש שינים, כל שכן שהחכמה העליונה נמסרת רק לחכמים שיודעים להעריכה, שהרי גם אבא בשר ודם לא היה נותן לבנו דפים לבנים ונקיים וצבעי פסטל לאחר שחזר מבחוץ כשהוא מטונף מהבוץ בו התפלש עד שיתנקה. אתה נותן ל-ד' את הראיה שלך והוא יתברך נותן לך את הראיה שלו. וכעת תחליט אתה, מה אתה מעדיף לראות?


את החטאים של מי אנחנו מתקנים?

לא יגיד האדם מה לי ולחרבן שני בתי המקדש. הם חטאו ואני צריך לסבול? אני צריך לתקן את מה שהם קילקלו? ולהבנת הענין נביא משל על אדם שזומן לחקירה משטרתית ובה הציגו בפניו הקלטה בה הוא נצפה כשהוא מבצע עבירה נגד החוק, אלא שהעברין מעיז לטעון להגנתו: "מה, איך אתם לא רואים שמדובר באדם אחר? "הוא" לובש ג'ינס וחולצה שחורה ואני לובש דגמ"ח עם חולצה סגולה, איך אתה לא מבדילים"? כמובן שהשוטרים יגידו לו שהעובדה שהחליף את בגדיו מאז שביצע את העבירה לא משנה את העובדה שמדובר באותו אדם, וההקלטה אכן מוכיחה שזה הוא.
המעטפת החיצונית שהיא החלק הטפל באדם ובכל דבר לא משנה את הצד הפנימי שהיא העיקר, ולא הבגדים הם שעומדים למבחן או למשפט אלא האדם עצמו. הבחירות והמעשים שלו. וכך גם אצלנו, עיקר האדם הוא הנשמה ואותן נשמות יקרות של יהודים שעשו את החטאים שגרמו לחרבן שני בתי המקדש התגלגלו שוב ושוב דור אחר דור בנסיון לתקן את כל חטאי העבר ולהביא לבנין ביהמ"ק השלישי שיהיה בנין עדי עד בעה"י עד סוף כל הדורות כולל הדור שלנו, וכך למעשה אנחנו היינו אלה שהחריבו את שני בתי המקדש ולא אף אחד אחר, ולכן אנחנו לא מתקנים את מה שאחרים קילקלו אלא את מה שאנחנו בעצמנו קילקלנו במו ידינו. בבחירות השגויות שעשינו, שאפשרנו ליצר הרע להתגבר עלינו, שלא עמדנו בנסיונות, שלא כבשנו את התאוות האסורות.
ותודה גדולה לאבינו מלכנו שהוא אל רחום וחנון, שנותן לנו את ההזדמנות לתקן היכן שנפלנו. זה לא מובן מאליו בכלל כמו כל שאר הדברים להם זכינו מאיתו יתברך.


איך יראה עולמך היינו העוה"ב שלך?

חשבתי בעה"י לבאר את דברי הגמרא: "עולמך תראה בחייך" (ברכות יז.) בצורה הבאה. רוצה לדעת איך יראה עולמך היינו העוה"ב שלך? תבחן ותביט בחייך היינו בתוכך ומסביבך כיצד נראה העוה"ז שלך ותוכל להבין לבד. אתה הוא זה שבונה לעצמך את העוה"ב שלך, וגם גן העדן או הגהינם אליהם תגיע ואף סוג המלאכים שילוו אותך, מלאכי שרת או מלאכי חבלה, הם פועל יוצא של פרי מעלליך. זכות הבחירה היא שלך והתוצאות בהתאם. בחרת טוב? "בחר-יה". בחרת באינסוף ב"ה וזכית לחיי הנצח של העוה"ב. ומה קיבלת אם בחרת רע? "בכי-רע". ברכה והצלחה.



אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד

איתא בגמרא: "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" (תמיד לב.). "הנולד" בגימ' 95 בדיוק כמו "המלך" ו"כס יה". איזהו חכם? הרואה את המלך לנגד עיניו כל היום, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, כדכתיב: "שִׁוִּיתִי ד' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (תהלים טז, ח), וממליך אותו עליו ועל כל הבריאה, וכך אינו מפסיק לחשוב עליו, ללכת בדרכו, לעשות את רצונו ולשמח אותו בכל בחירה, מעשה, דיבור ומחשבה במשך כל היום.