שכנים אנחנו בבניין. בקומה העליונה גר חסיד גור, איש עסקים מצליח, קובע עיתים לתורה, חסיד וירא שמיים. דירתו משתרעת על פני כל הקומה, ומהמרפסת הענקית שלו נראית כל ירושלים.

בקומה התחתונה גר יהודי ליטאי בן תורה אמיתי. כל היום ילך עם ספר תחת בית שחיו, פת במלח אוכל ומסתפק במועט.

ואנוכי הקטן צ'אלמער שורשי בקומה האמצעית. שלוש קומות כתיבת נח... הצד השווה בכולנו שאנו אנשים שמחים ומרוצים, וצהובים זה לזה. אנחנו גם בני אותו הגיל, וכך פחות או יותר גם הילדים שלנו.

והנה הגיעו ימי חגאותיהם. בימים אלו מתכנסים אני וביתי מפני חמת המציק. אני מתכוון על ימי הבחירות. אלה ברכב ואלה בסוסים, סוסים ושמחים לעשות רצון קונם. ואנחנו בשם ה' נזכיר, אין לנו חלק בבחירות הטמאות, ובשלטון הכופרים אין אנו מאמינים. אך מכורח המציאות יוצאים אנחנו מפעם לפעם לרחובה של עיר להביא טרף לפי הטף. ובחדר המדרגות אנחנו נפגשים בדר"כ לשיחות אקטואליה על המצווה שאני דש בעקביי. הבחירות הטמאות.

כבר שבוע לפני יום אידם סגרו השכנים זה את מסחרו ורעהו את גמרתו, ויצאו לתרבות רעה להשפיע ולהפריע כ"א כמצוות רבותיו. אך בעוד הליטאי יצא בכל בוקר יחד עם בנו הבחור לעבודת הבחירות, את הבחור הגוראי לא ראיתי. שניהם בחורים מצויינים הממיתים עצמם באהלה של תורה, לבטח הגוראי עובד יחד עם חבריו לישיבה. ובהגיע שבת קודש פגשתי את הבחור הגוראי והנה פניו כתמול שלשום. מה? האם אינך יוצא לעבוד לבחירות?! אני?!?! מה פתאום?!? חס וחלילה! אני בישיבה! סדרים כרגיל, זמן שינה כרגיל. תורתי אמונתי ואומנותי. אז נזכרתי באמרה הידועה של אחד מגדולי האדמו"רים שלאדמור מגור האמרי אמת ישנם אלפי חסידים שאינם מניחים תפילין ואינם צמים ביום כיפור, והמה הילדים. מתברר אם כן שיש לו עוד כמה אלפים שאינם עובדים לבחירות, והמה בחורי הישיבות.

ובהגיע יום הבחירות, פורים המשולש. ביום כזה אני מעתיק את מגורי לבית הורי עמוק בשכונת מאה שערים, לכאן לא מגיעה זוהמת הבחירות, ואיני יודע כלל מה קורה ביום זה. בשעת ליל מאוחרת חוזר אני לשכונת מגורי, ובחדר המדרגות שכיני הגוראי. היכן בינך בשעה זו? בני?! מה זאת אומרת? בישיבה! זמן שינה! בשעה עשר בדיוק כבים האורות, שקט מוחלט משתרר בבנין הישיבה, וכל הבחורים במיטות. כך ביום יום, וכך בימי בחירות, בין בניצחון ובין בכישלון, כך בפורים וגם בתשעה באב . מחר ישכימו קום לעבודת הבורא כרגיל. אני מניח שמיד הוא יתקשר אלי לשמוע מה התוצאות, אבל עכשיו?!?!

נו טוף, מכיון שאותי גם התוצאות לא מעניינות, הלכתי לישון ביודעי שסוף סוף לילה שקט לפני.

וווויהי בחצי הלילה - - -

התעוררתי לקולות מוזרים מחדר המדרגות, אין קול ענות חלושה ואין קול ענות גבורה, קול ענות אנוכי שומע. יצאתי לחדר המדרגות והנה מתגלגל ביינו הבחור הליטאי "שש!! שלוש!!... שש!! שלוש!!!..." הלו?! עכשיו לא שש בבוקר, ואף לא שש בערב! שלוש בלילה!! אך הלה בעיניו לא יראה ובאוזניו לא ישמע, ורק בפיו שאוג ישאג "שש!! שלוש!!... שש!! שלוש..." האם אלו שש תירוצים על שלוש קושיות של ר' חיים, או להבדיל משחק כדורגל בין מכבי מאה שערים להפועל גאולה. אך הוא מתגולל בקיאו ובעיניים מזוגגות וקול ניחר "שש!!... שלוש!!.. מהקומה הראשונה נפתחת הדלת והאב יוצא לחדר המדרגות, ומביט בבנו הלום היין, ומחייך: 'הא... איזו נחת...בן תורה אמיתי'

ואני רק חיפשתי את כתובת ישיבת גור, אולי שם אוכל להמשיך את שנת הליל...