כתוב במסכת אבות:
בן חמש למקרא.
אני וכל עם ישראל, מאמינים שהתורה לא תהא מוחלפת, וכן שחייבים לקיים אותה ללא תירוצים ורפורמות.
צריך לארגן שבכל החיידרים ילמדו את הבנים מקרא כמו שצריך!
אצטט כמה דברים ששלח לי ידיד אחד מקהילת אדרת אליהו - זילברמן, דברים משכנעים מאוד בעניין צורת הלימוד, אציין כי הדברים לא עברו הגהה וביקורת, וכי הם עדיין לא מושלמים כדי שיהיה ראוי לפרסמם, אך מכיוון שזמן רב אני כבר רוצה לפרסמם ולא הצלחנו עדיין להגיה את הדברים, החלטתי שאין זמן, ואפרסם כבר היום:
מצוות תלמוד תורה.
בורא העולם אלהי ישראל נתן לעמו תורה ובה כתב את רצונו, וציוום ללמוד ולדעת אותה כדי שידעו לשמור מצוותיו.
מצוות תלמוד תורה מוזכרת אין ספור פעמים בתורה ובדברי חז"ל, כגון ושננתם לבניך ודברת בם, ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.
ואמרו רבותינו זכרונם לברכה מצוות תלמוד תורה שקולה כמו כל המצוות, כל העולם כולו עומד על התורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. פסחים ס"ח.
משום שמצוות תלמוד תורה היא כה גדולה ומרכזית, חובה על תופסי התורה ועל כל מי שרוצה לגדול בתורה ולהיות תלמיד חכם לברר את הדרך הנכונה ואת הסדר האמיתי כיצד לעסוק בתורה.
שאלות. השאלות נוקבות, השואל הוא עם הארץ, לענות תשובות ברורות ואמיתיות עם מקורות.
1. נולד לי בן, ברצוני לגדלו לתלמיד חכם אמיתי, מה עלי לעשות.
2. מישהו אמר לי לא ללמד את בני מקרא מפני שכתוב מנעו בניכם מן ההגיון, האם זה נכון.
3. מה הבעיה להיות עם הארץ.
4. בשביל מה אני צריך ללמוד וללמד את בני מקרא הרי אין מזה הרבה תועלת, מה ההבדל בין המקרא לבין סתם סיפורי צדיקים.
5. אני לומד תורה אבל אינני לומד כדי לעשות את רצון ה', אלא בשביל כבוד, האם התורה שלי שווה בכלל, אולי כדאי לי להפסיק ללמוד עד שאטהר את ליבי.
6. אני נהנה מלימוד התורה, כי היא מתוקה, האם אני עובר בזה על מה שאמרו חז"ל כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.
7. קשה לי ללמוד, נראה לי שאין לי סיכוי להיות תלמיד חכם, אולי אפסיק לעמול בתורה.
8. מדוע צריך לחזור על הלימוד הרי בזמן של החזרה אני יכול להספיק ללמוד עוד.
9. כמה פעמים צריך לחזור
10. חזרתי הרבה פעמים על הלימוד ואני עדיין לא זוכר, האם עלי להתייאש.
11. כאשר אני לומד סוגיא מה הסדר הנכון ללמוד ולקנות את הסוגיא.
12. בשביל מה ללמוד את כל השקלא ותריא והלימודים והטעמים של הגמרא, למה לא מספיק ללמוד רק את פסקי הדינים.
13. יש האומרים שקודם כל יש לשפשף את השכל בחקירות ופילפולים, ורק אחרי שהשכל חריף יש למלאו בידיעת התורה, האם זה נכון.
14. מה העניין ללמוד מרב, הרי אני יכול ללמוד לבד.
15. מישהוא אמר לי שלימוד הגמרא הוא לא על מנת לעשות ולא בשביל שנדע מהגמרא מה ההלכה אלא רק כדי לחדד את השכל, האם זה נכון.
- קצת מקורות לתשובות. 1. בן חמש למקרא בן עשר למשנה בן חמש עשרה לתלמוד, חייב אדם ללמד את בנו מקרא [עיין בקידושין ל'], זה המינימום, ושננתם לבניך –שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם לו [בגמרא שם].
2. א. רוב הראשונים פירשו – היגיון –פילוסופיה. ב. דבר פשוט כתב בספר מילי דאבות על המשנה בן חמש למקרא, דמה שפירש רש"י אל תרגילום במקרא יותר מידי פירושו שבגיל עשר לא ימשיכו ללמוד מקרא אלא יתחילו כבר את המשנה, אבל כמובן שמגיל חמש עד עשר ילמדו הילדים מקרא. ג. כתב בספר בית נתן [ברכות כ"ח] בשם המעשה אפוד : רבים טועים בזה וסוברים שטוב למעט בערך המקרא, וזה דבר בטל [-לא נכון] לפי שכבר אמרו חז"ל במקום אחר לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד עיי''ש. ד. ידוע שבכל מקום שיש לנו כמה מאמרי חז''ל שמוֹרים דבר מסוּיָם ויש מאמר אחד שמוֹרה אחרת – נשארים בצריך עיון על המאמר היחיד והולכים לפי העיקר שזה הרוב. ה. כתב המאירי [ברכות כ''ח] פירוש – לחנכם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה. וכן כתב הערוך [ערך הגיון] וכן כתבו עוד הרבה ראשונים ואחרונים, ואכמ''ל. ו. כתב הרמב''ן [באיגרותיו איגרת ב'] שמה שאמרו חז''ל מנעו בניכם מן ההגיון פירושו חכמה יוונית. ז. עיין בכוזרי ויכוח הרביעי, וכן עיין בהקדמת בני הגר''א לביאור הגר''א לשו''ע, וכן בכתר ראש עמוד נ"ח, ויאורו עיניך. ח. עיין בערוך על הש''ס [ברכות כ''ח] שמסביר את פירוש רש''י דהיינו שימשך אחר הילדים ויסביר להם כפשוטו במקום שהפשט הוא לא כפשוטו. ט. קצת ראשונים והרבה אחרונים כתבו שהכוונה שלא ימשך לשיחה בטלה בדברי הגיון עם הילדים וזה כעין מה שאמרו חז''ל שיחת הילדים מוציאה את האדם מן העולם.
3. פסחים מ"ט, עם הארץ נקרא שקץ, מותר לקורעו כדג [לא כפשוטו..], וזה מובן כי יהודי שלא מחובר לתורה למה לו חיים, וגם כמו שאמרו חז"ל אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, אין יראת שמים ללא תורה אם אין תורה אין יראה. אבות ג' י''ז, ובפרק ב', משנה ה'. מי שלא ילמד לא ידע לעשות. וכו'.
4. קודם כל זה הדין וחייבים לקיימו. וגם ידוע שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה [מגילה י''ד, ופירש רש''י ללמוד תשובה או הוראה], המקרא מחדיר באופן אלהי את האמונה, מה שאי אפשר להחדיר בשום אופן אחר. בעניין האגדות שבש''ס עיין באבן שלמה ז', כ"ו.
5. על זה נאמר אם פגע בך מנוול זה, דהיינו שהיצר הרע רוצה שלא תלמד כלל, משכהו לבית המדרש, ומתוך שלא לשמה בא לשמה וכו'. עיין באבן שלמה ז', י''ב.
6. אתה לא נהנה כי הנאה זה גשמי אתה רק שמח – שזה רוחני וזה טוב כמו שאמר דוד המלך פיקודי ה' ישרים משמחי לב.
7. אתה חייב במצוות תלמוד תורה גם אם אין לך חשק. תורה נקנית בייסורים [ברכות ה' ומסברא צריך לומר שהיסורים צריכים להיות קשורים לקניין התורה], אדם לעמל יולד [עיין בב''ר י''ג ה']. יגעת ולא מצאת אל תאמין [מגילה ו']. עיין בספר אורחות יושר ערך תורה.
8. להאריך בעניין ידיעת התורה. הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר, הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת וכו' [עיין בסנהדרין צ''ט. ובאבות דרבי נתן פכ''ד]
9. על הפעם הראשונה 4 פעמים [עירובין נ''ד], ואחר כך עשרות פעמים עד שיזכור היטב, וצריך שתהא משנתו סדורה עליו [תענית ו'], ואמרו חז''ל גדול השונה פרקו מאה ואחת, ואמר על זה הגר''א 101 זה רק לאוקמי גירסא, אבל מצד החזרה אין לדבר סוף.
10 התנאים והאמוראים חזרו עשרות פעמים עד שידעו [עיין בתענית ו'], אז אתה לא יותר מוכשר מהם ואתה גם צריך לחזור עשרות פעמים, כל אחד יכול. וכידוע [נדה ע:] מה יעשה אדם ויחכם, אמרו חז"ל שצריך גם תפילה וגם השתדלות, ירבה בישיבה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו
11. למיגרס והדר למיסבר. הסכת ושמע ישראל הס ואחר כך כתת דאמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה [ברכות ס"ג] טוב לאדם שילמד מעט וחוזר תמיד וידע כל דבר על בוריו, ממה שילמד ויקבץ הרבה ואינו יודע הדין על בוריו. עיין בביאור הגר''א משלי י"ג כ"ה, ט"ז ח.
12. עיין במכתב של ר' מנחם מנדל שקלובער שמאריך בנזקים ובבעיות של תפיסה זו, וכן אמרו חז''ל אגרא דשמעתא סברא [ברכות ו'], וכידוע אם אין סברא ישרה ואם לא יודעים את טעמי הדברים מגיעים לטעויות גדולות. ועיין בביאור הגר"א לתיקוני זוהר קס''ו: ובאבן שלמה ז' ג'.
13. עיין בביאור הגר''א למשלי דלקמן: פרק ד, פסוקים ז'-ח.
ראשית חכמה קנה חכמה, כלומר, תחילה כשאתה בא ללמוד תראה תחילה לקנות חכמה, ותלמד הרבה כמו שאמרו [ברכות ס''ג:] לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה.
ובכל קנייניך קנה בינה
אחר כך, כאשר למדת תורה הרבה, אז בכל מה שכבר קנית קנה לך חבר להבין דבר מתוך דבר ממה שקנית.
פרק ו, פסוק ח. והעניין, שצריך האדם בימי נעוריו שהוא ''זמן הקציר'', לאגור ולאסוף - היינו ללמוד תורה הרבה.
ואחר כך ב''קייץ'' שהוא סוף ימיו, בימי זקנותו לטחון אותם- להבין כל דבר על בוריו.
וזהו 'אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח' – כלומר 'אם אין תורה' אם לא יהיה בידו תורה הרבה 'אין קמח' לא יהיה לו מה לטחון ולהבין דבר על בוריו, 'ואם אין קמח' כלומר שלא יטחן וידקדק היטב, 'אין תורה' כלומר אין בידו כלום אף שלמד הרבה. וזה שאמרו חז"ל האי דאמר הא לא חש לקמחיה [יומא מו, סוכה נד, יבמות מב] דהיינו שלא טחן מה שאסף.
וזה מה שאמרו חז"ל רבך קטיל קני באגמא [שבת צה.]
פירוש כמו שנאמר 'בוקע עצים יסכן בם' כלומר הבוקע עץ גדול אחר כך יהנה ממנו ויתחמם כנגדו, אבל מי שלא בקע עצים טובים מפני כוחו או שאר מניעות הוא חותך קנים קטנים מן האגם,
וכן בתורה מי שלמד תורה הרבה יוכל להבין דבר על בוריו והנאתו רבה, אבל אם לא למד תורה הרבה אין לו ממה לבקוע עצים ואין לו דינים רק מעט דוגמת הבוקע קנים.
וזהו רבך קטיל קנא באגמא, וזהו 'תכין בקיץ לחמה' בסוף ימיו שצריך לטחון אותם היטיב.
'אגרה בקציר מאכלה' הוא כנגד תחילת ימיו שצריך לאסוף ולכנוס תורה הרבה .
ועיין באורחות צדיקים [סוף שער התורה] ועיין במהר''ל [נתיבות עולם נתיב התורה פרק ה, ובעוד מקומות] ועיין היטב בביאור הגר''א לאגדתות דרבה בר בר חנה מאמר אורזיליא. ועיין בביאורי אגדות להגר''א בבא קמא צ"ב, וכן באבן שלמה פ''ח ה, וכן בכתר ראש אות מ''ח, וכן בביאור הגר''א לישעיה ז, כ"ב.
15 . כתב רבינו חיים וולאז'ינער [בהקדמתו לביאור הגר''א לשולחן ערוך]: ...לא להזניח את לימוד התלמוד הקדוש המביא לידי מעשה, וזה כל פרי לימוד הש''ס להוציא ממנו הלכה למעשה. אשרי השונים הלכות על מנת לעשות ולקיים. המה המקיימים את העולם כולו. ובראות רבותינו חכמים ראשונים זכרונם לברכה אשר אחר חתימת התלמוד, כי מחמת כובד הגלות נתמעטו הישיבות, וראו כי מעטים המה בני עליה השטים בים התלמוד, למצוא בו את כל מעשה בכל דקדוקי פרטי הדינים, ואחינו בית ישראל אשר בגולה יפוצו בכל פינה, ונתרבו הקהילות מבני ישראל, והמורים מתוך הש''ס נתמעטו, לזאת חברו חיבורים שיהא בהם הלכות פסוקות, וכן בדורות שאחריהם ואחרי אחריהם. הכל לפי הספיקות וספקי ספיקות המתחדשים בכל דור ודור. עד שקמו רבותינו בעלי השולחן ערוך זכרונם לברכה וערכו השולחן לפני כל מי שיש לו פה לאכול ולטעום דבריהם ממקורם הברוך, ועם היות שהמה היו לנו לעיניים, להורות את הדרך אשר ילכו בית ישראל ואת המעשה אשר יעשון ולמי שקצרה יד השגתו להבין ולהורות מתוך הש''ס מה טובו ומה נעמו דבריהם הלכות פסוקות וברורות.
אבל הָעָם כּכֹל דרכי ה' הישרים צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, כי רבים כשלו לפרוק מעליהם עול יגיעת לימוד הש''ס להוציא ממנו הלכות, ואומרים כי הלימוד אשר למעשה הוא רק לימוד השולחן ערוך, ואף אם לומדים גמרא אינם לומדים אלא לחדד השכל, ויש שמזניחים את התלמוד לגמרי ומסתפקים בלימוד השולחן ערוך לבד.
ולא זו היא הדרך הישרה שחננו ה' בינה לדלות ממעמקי דברי הש''ס, אשר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נכלל בדבריהם הקדושים, וצדיקים ילכו ביושר דרכם, להיות עיקר הוראתם מן הש''ס, ולימוד השולחן ערוך הוא להיות להם למזכרת לזכור הדינים.
עיין במסכת אבות פ''ד מ''ה הלומד על מנת לעשות מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת ועיין במדרש רבה ויקרא [ל''ה] אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהֶפְכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אַחָא הַלָּמֵד על מנת לעשות זוֹכֶה לְהַקְבִּיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ ועיין במדרש תנחומא [דברים] על הפסוק לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, לֹא תְּהֵא לָמֵד אלא על מנת לעשות